לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קצט ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יש זמן שמעות קונות שהעמידו חכמים דבריהן על דין תורה בבשר בארבעה פרקים ואלו הם ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב ראשון של פסח וערב העצרת וערב ראש השנה שאם היה לטבח שור שוה מאה דינרים ולקח מהלוקח דינר כדי ליתן לו בשר כשישחוט ולא נתקבצו לו כל דמי השור משחיטין אותו בעל כרחו כדי ליתן הבשר ללוקח לפיכך אם מת השור מת ללוקח ומפסיד הדינר:

הגה: ויש מי שכתב דה"ה הנותן מעות על יין לקידוש בערב שבת דקנה דכל כהאי גוונא העמידו דבריהם על דין תורה (מהרי"ל):

מפרשים

 

ערב י"ט האחרון של חג:    שהוא חג בפני עצמו ומרבין באכילת בשר אבל ערב י"ט ראשון של חג טרודים במצות סוכה ולולב ואחרון של פסח אינו חג בפ"ע ועי"כ אוכלים בשר עוף:

משחיטין אותו בע"כ:    כיון דהמעות קונות ד"ת צריך הטבח לקיים מכירתו ואע"ג דיפסיד דאין לו קונים לקנות ממנו מותר הבשר:

ומפסיד הדינר:    פירוש הדינר שנתן להטבח ליתן לו בעדו בשר והמותר הוא ברשות המוכר וה"ה אם נתן להמוכר עד כדי דמי כל הבשר ומת דמפסיד דמי כולו ופשוט הוא וע"ל סי' קצ"ה ס"א מ"ש בזה:
 

(ב) האחרון:    שהוא חג בפ"ע ומרבין באכילת בשר אבל עי"ט הראשון טרודים במצות סוכה ולולב וי"ט אחרון של פסח אינו חג בפני עצמו ועי"כ אוכלין בשר עוף. שם.

(ג) הדינר:    שנתן טבח ליתן לו בעדו בשר והמותר הוא ברשות המוכר וה"ה אם נתן להמוכר דמי כל הבשר ומת דמפסיד דמי כולו ופשוט הוא וע"ל סי' (קצ"א) [קצ"ה] ס"א. שם.
 

(ב) יין לקידוש וה"ה נותן פרוט' לנחתום על חלת לחם לשבת דקנה כיון דמקדשין נמי על הפת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש