שולחן ערוך חושן משפט קצז ה
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קצז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר קנה כדרך שבני אדם קונים אם משך או הגביה קנה אבל אם רכב עליה אם בשדה (או בסימטה) (טור) קנה ואם בעיר (בר"ה) לא קנה לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר או אדם מזולזל ביותר שאינו מקפיד על הלוכו בעיר ורוכב כגון המטפלין בגידול הבהמות או העבדים או שהיתה אשה או שהיה ברשות הרבים שהרבים דוחקים שם הרי זה קונה ברכיבה והוא שתהלך בו:
מפרשים
ואמר קנה כדרך שבני אדם כו': עד"ר שם כתבתי דעת רי"ו דס"ל דלא בעינן שיאמר כן בפירוש אלא סתמא נמי ה"ל כא"ל הכי ושכן נראה מוכח מלשון הטור ע"ש:
אם משך או הגביה קנה: פי' הגביה בכ"מ שהוא אבל משיכה צריך שתהי' במקום שנוהג והיינו דוקא בסימטא או בחצר של שניהם וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קצ"ז ס"ב ועפ"ר ואף שכתב הטור משכה או הנהיגה או הגביה בכ"מ קנאה כתבתי והוכחתי בפרישה דהאי בכ"מ אהגבהה לחוד קאי ע"ש:
ואם בעיר ברה"ר: צ"ע דלדברי מור"ם דהגיה בדברי המחבר שהוא כדברי הרמב"ם בר"ה כאלו פירש דברי המחבר כן א"כ יהיו דברי המחבר סותרין זא"ז דכאן ברישא כ' דאפי' בר"ה לא קנה לפי שאין דרך כו' אם לא אדם חשוב או אשה או מזולזל וכדמסיק ואח"כ בסיפא כ' או שהיו בר"ה דמשמע דבר"ה בכל אדם קונה ומטעם דמסיק דרבים דוחקים ועוברים שם בינו ובין הבהמה וישמט הבהמה מידו בדרך הליכתו ועבד"ר דכתבתי דנ"ל דלהרא"ש והטור הי' גירסא אחרת בגמ' מאש' הי' בפני רש"י והרמב"ם והמחבר העתיק לשון הרמב"ם וע"פ גרסתו ומור"ם הגיה והוסיף בדברי המחבר מ"ש הטור לפי גרסתו והן שני הפכי' בנושא א' ומ"מ אפשר ליישב בדוחק ולומר דס"ל למור"ם דאף דהיה להטור גירסא אחרת מ"מ אינו חולק עם הרמב"ם בדינא ומודה להרמב"ם דבר"ה גמור דבקעי בה רבים ודוחקים שם זא"ז דקונה בר"ה ברכיבה ושהטו' מיירי בר"ה דלא שכיחי בי' עוברי' ושבים כולי האי דשם אין דוחקים ולא שייך טעם יפסיקו עוברים ושבים בינו לבהמתו ומ"מ איכא בושה לבינונים שמביישין לרכוב כיון דעכ"פ רבי' נמצאים שם ועפ"ז י"ל דלא סתרי זא"ז דמ"ש מור"ם ברישא בעיר בר"ה מיירי בר"ה דלא שכיח ביה טובא כולי האי ובסיפא מיירי במקום דשכיח ביה טובא וכן נראה שהיה דעת הע"ש "דכתב ברישא כאשר הגיה מור"ם רק בסיפא הוסיף תיבה אחת וכתב ז"ל וכן אפי' אדם בינוני שהי' בר"ה במקום שרבים דוחקים כו' הרי לפנינו דהוסיף תיבת במקום ללמדנו שברשות הרבים עצמו יש הפרש בין מקום למקום אבל זה דוחק דא"כ לא ה"ל למור"ם לסתום ולכתוב ברישא ר"ה סתם וגם הטור ה"ל לחלק בין ר"ה לר"ה וצ"ע:
(ח) בר"ה: צ"ע דלדברי הרמ"א יהיו דברי המחבר סותרין זא"ז דברישא כ' דאפילו בר"ה לא קנה לפי שאין דרך כו' אם לא אדם חשוב כו' ובסיפא כת' או שהיו בר"ה משמע דבר"ה כל אדם קונה מטעם דרבים דוחקים שם ונ"ל דלהרא"ש והטור הי' גירסא אחרת בש"ס והמחבר העתיק ל' הרמב"ם ע"פ גרסתו והרמ"א הוסיף מ"ש הטור לפי גרסתו והן ב' הפכים בנושא א' ומ"מ אפשר ליישב בדוחק ולו' כו' וצ"ע עכ"ל הסמ"ע (וכתב הט"ז דיפה תמה על הרמ"א אלא שתמוה לי למה לא תמה ג"כ על הג"ה ראשונה או בסימטא הא א"א לקיימו על ל' המחבר דהא להרמב"ם עיקר החילוק שבין אדם חשוב לאחר הוא בסימטא והרמ"א החליט דבסימטא קנה כל אדם עד כאן לשונו.
(ב) ברה"ר שהרבים דוחקים שם ויש לדקדק כיון דרכוב דקונה הוא מטעם משיכה במאי דאזל' מחמתי' ואין משיכה ברה"ר אלא בסימטא: