לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קצב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המוכר או הנותן לחבירו שדה בצד שדהו כיון שדש המצר שבין שתי השדות ונעשו שתיהן כשדה אחת קנה אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה אין הילוך זה מועיל כלום ואם שביל של כרמים מכר לו הואיל ונעשה להילוך קנה בהילוך וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהלוכו אם היה מסוים במחיצות קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצדה ואם אין שם מחיצות קנה ברוחב כדי שתהיה על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה

(וי"א איפכא דבאין מחיצות סגי ברוחב שיגביה רגל ויניח רגל וביש מחיצות כדי שיהא על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה) (טור והמגיד פ"א דמכירה):

מפרשים

 

אבל אם הלך בה וכו':    אע"ג דכתיב באברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה התם משום חביבותא דאברהם קא"ל הכי ועד"ר:

וכמה שיעור רוחב הדרך וכו':    עפ"ר ודרישה שם כתבתי של' הרמב"ם והטור משמע שבעי לומר שאף שכוונת המוכר הוא למכור לו מקום רחב להיות לו לדרך מ"מ לא קנהו כלל בהילוך אח' אלא הדין הוא שאם יש שם מקום מסויים במחיצות והולך ביניהן אז אף כשאין ביניהם אלא ברוחב הליכו לא קנה בהילוך זה חוץ למחיצה כלום אלא צריך לעשות חזקה אחרת חוץ למחיצות בהילוך או בענין אחר ואם אינו מסויים במחיצות אז קונה בהילוך אחד כדי רוחב שצריך להנושא משא קטנה וכ"כ המ"מ לפרש כן דברי הרמב"ן שהן כל' המחבר עוד פי' בענין אחר והוא שאם מכר לו דרך סתם ולא פירש לו כמה וקאמר דאם הוא מסוים במחיצות אז אפילו אינו רחב אלא כדי הילוך אמרי' דסבר וקבל וא"צ ליתן לו יותר כו' אבל על פי' ראשון כתב שהוא עיקר וע' בב"י שהביא דברי המ"מ ותמה על דבריו. ובפרישה כתבתי דלא ק"מ:

וי"א איפכא כו':    טעמם דלעולם צריך שיהיה לו מקום שיוכל להעביר שם משוי זמורות כשהן על ראשו הלכך כשהוא מסוים במחיצות צריך שיהיה הרוחב בין מחיצה למחיצה כ"כ אבל כשאין שם מחיצות אף (שאינו) נותן לו מקום שיהי' מיוחד להדרך אלא כדי הילוך ברגלו ומן הצד יזרע המוכר זרעים ותבואה לצורך עצמו יכול להעביר עליו המשוי של זמורות שהרי אין מחיצות מן הצד שיעכבו מלהעביר שם המשא שעל ראשו וק"ל ועד"ר שם כתבתי דרך אחר ועי"ז נראה דל"פ אהדדי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא:
 

(ז) בהילוך:    (עיקר הטעם כיון דכל הנאת השביל הוא ההילוך ע"כ קנה בהילוך. מזה יש ללמוד במי שקנה מקום בבה"כ מחבירו וישב עליו הוה חזקה כיון דכל תשמיש המקום הוא בכך לכ"ע לא מצי לחזור בו כ"כ בתשובת משאת בנימין. ט"ז).

(ח) רוחב:    עיין מה שפירש הסמ"ע בדברי המחבר והרמ"א בזה ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש