שולחן ערוך חושן משפט קעז ב

חלה אחד מהם אם בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימות החמה וכיוצא בזה אם יש קצבה לרפואתו מתרפא בשלו ואם אין לה קצבה מתרפא מן האמצע אבל אם חלה באונס אפי' יש לה קצבה מתרפא מן האמצע וקודם שנתרפא יכולים לומר לו חלוק עמנו:

הגה: וי"א בהיפך דפשיעה בכל ענין אינו מתרפא מן האמצע ובחלה באונס דוקא רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

חלה אחד מהם אם בפשיעה כו': כדברי המחבר כ"כ הב"י בפנים והביא ראיה מתוס' והרא"ש ורי"ו ורמב"ן ותמה על הטור שכתב כדעת הי"א שהביא מור"ם והוא היפך דבריהן ובדרישה כתבתי פי' דברי התוס' והרא"ש והוכחתי שדעתם כדעת הטור ושם הארכתי וכאן אכתוב בקיצור והוא דבפ' מי שמת במשנה גרסי' ז"ל האחים השותפים שנפל אחד מהן לאומנו' הכל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא לעצמו עכ"ל וז"ל הגמרא שם עלה שלח רבין משמיה דר' אילעי ל"ש אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מאמצע ה"ד בפשיעה כו' וכתב כל זה הרא"ש שם בפסקיו ואח"כ כתב תוספת' ארשב"ג בד"א ברפואה שיש לה קצב' אבל ברפואה שאין לה קצב' מתרפא מן האמצע עכ"ל וכתב ב"י וז"ל מלישנא דהתוספתא משמע דלא קאי רשב"ג אלא אחלה בפשיעה אבל חלה באונס אפי' יש לה קצבה הוא משל אמצע דהא אמתני' קאי ומתני' הא אוקימנא בחלה בפשיעה וכ"כ בתוספ' בהדיא ויש לתמוה על רבינו שכ' היפך דבריהם עכ"ל ב"י הנה תמיהת הב"י הוא לסברתו דס"ל דאוקימתא דהתוספתא דמחלק בין יש קצבה לאין קצבה קאי אאוקימתא דרבין הנ"ל דמוקי למתניתין דמיירי בחלה בפשיעה וזה לא נראה לי אלא תרי אוקימתא הן דרבין הנ"ל דמוקי למתניתין בחלה בפשיעה אליבי' מיירי מתניתין אפי' באין לו קצבה והתוספתא דמוקי למתני' ביש לה קצב' אליבייהו מיירי מתני' בחלה באונס וכן מוכח לשון התוס' דז"ל שם חלה ונתרפא כו' ותניא בתוספתא בד"א ברפואה שיש לה קצבה כו' עד ובאונס דהכא אין חילוק בין אין לה קצבה ליש לה קצבה כן תי' ר"י עכ"ל התו' הנה מדסתם וכ' וכן תי' ר"י מוכח דס"ל דהתוספ' אוקימתא בפני עצמה הוא דאל"כ ק' מאי זה שכ' וכן תי' ר"י ועוד דכתבו התו' ובאונס דהכא כו' וק' דהא לפי אוקימת' דרבין הנ"ל המשנה דהכא' לאו באונס מיירי אלא בפשיעה וכנ"ל אבל לפי מ"ש א"ש דהתו' דכתבו כן תי' ר"י ר"ל דמוקי למתני' ע"פ התו' דמיירי באונס וז"ש ובאונס וקאי אדלעיל מיניה ומה שמסיק וכ' דהכא ה"פ דלאוקימת' דרבין הנ"ל דהכא דמוקי למתני' בפשיעה אין חילוק בין אין לו קצבה ליש לו קצבה דאינו מתרפא מן האמצע והוא ממש כדברי הטור והיא מילתא דמסתברא ועיין בפסקי התו' וברמזי' שמשמע בהדיא כן ואף שגם רי"ו ור"ן כתבו כמו שהבינו הב"י סברא דנפשייהו קאמרי ותו' ורא"ש ורבינו לא ס"ל הכי ועד"ר מ"ש עוד מזה ואף שבד"מ קיצר ולא כתב מכל זה מידי מ"מ נרא' שדעתו כמ"ש דאל"כ קשה למה כ' כאן דעת י"א שהוא נגד כל הפוסקים לדעת הב"י הנ"ל ודוק:

כגון שהלך בשלג כו': ואין חילוק בין הלך בזמני' הללו ברגליו או ישב בעגלה דהא זה למדו בגמרא מדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים ושם לא חלקו עפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ב) חלה אחד מהן כו' עיין בספר באר שבע דף ק"ד ע"ג:

(ג) וי"א בהפך כו'. ולפע"ד דעיקר כהמחבר ומה שהאריכו הסמ"ע והב"ח בכאן אין דבריהם נ"ל ובפרט מ"ש בפי' דברי התוס' ובאונס דהכא כו' וגם מהרא"ש בחדושיו משמע לפרש כן והמפרש כן לדעתי מהפך דברי אלהים חיים דהדבר פשוט דכוונת התוס' לומר דהתם גבי אלמנה מחלקינן בין רפואה שיש לה קצבה ובין אין לה קצבה ובין בפשיעה ובין באונס הוא דמחלקינן בהא אבל באונס דהכא אין חילוק בין יש להקצבה לאין לה קצבה ואין להאריך ומ"ש בפסקי תוס' ט"ס הוא ע"ש גם כוונת הרא"ש בלי ספק הוא כן וכן הוא ברמזים (הוא קצור פסקי הרא"ש שחבר הטור) להדיא ולבי אומר לי שט"ס הוא בטור וכן הוא ברבינו ירוחם ונימוקי יוסף להדיא כהמחבר אך לכאורה היה צ"ע קצת לדינא כיון דהרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים לא הביאו התוספתא אבל באמת לק"מ דסמכו עצמם אמה שכתבו גבי אלמנה לחלק בין רפואה שיש לה קצבה א"כ ה"ה הכא וכן משמע בירושלמי פ' מ"ש דדמיין להדדי דמייתי התם אשותפין הך דרשב"ג רפואת אשה ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ג) בחורף: כת' הסמ"ע דאין חילוק בין הלך בזמנים הללו ברגליו או ישב בעגלה דהא למדו זה בש"ס מדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ושם לא חלקו ועיין בס' באר שבע דף ק"ד ע"ג.

(ד) וי"א: והש"ך כת' דנ"ל עיקר כדברי המחבר וע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}