באר היטב על חושן משפט קעז
סעיף א[עריכה]
(א) המלך: עיין בתשו' מהר"א ששון סי' קל"ה.
(ב) אחרת: עמ"ש הט"ו ריש סימן רפ"ז שאף דאמרו במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע מ"מ אם טרחו בגופן השבח לעצמן כו' ע"ש וה"נ דכוותיה עכ"ל הסמ"ע (וכ' הט"ז נראה דאומנות המלך הוא דבר מצוי ומעיקר' סמכא דעתיה ע"ז ויש להקשות ממ"ש הרמ"א בסי' קע"ו סי"ב דהוי כל שכן כאן באומנות הבא בשביל כולם אף שאינה מן המלך די"ל בזה ס"ל כהעיטור שהבאתי שם דגניב' לא הוי לאמצע ואותה דעה שהביא הרמ"א שם לא מחלק כאן בין אומנות המלך לאחרת וזהו סיוע למ"ש שם לפסוק כהעיטור עכ"ל).
סעיף ב[עריכה]
(ג) בחורף: כת' הסמ"ע דאין חילוק בין הלך בזמנים הללו ברגליו או ישב בעגלה דהא למדו זה בש"ס מדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים ושם לא חלקו ועיין בס' באר שבע דף ק"ד ע"ג.
(ד) וי"א: והש"ך כת' דנ"ל עיקר כדברי המחבר וע"ש.
סעיף ג[עריכה]
(ה) שותפים: עיין בתשו' מבי"ט ח"א סוף סימן קכ"ה ובתשו' רשד"ם סי' קס"א וצ"ע. ש"ך.
(ו) ודוקא: והסמ"ע כ' דנ"ל שאין לחלק בהכי אלא אפי' נזונין מהשותפות כל שעוסקים יחד מתרפא כל אחד משל עצמו ואם אינן עוסקים בהשותפות יחד אלא בזא"ז אזי כשחלה אחד בזמן התעסקו לבדו בהשותפות אם באונס מתרפא מהאמצע כיון שעוסק בשביל שניהן ע"כ (ועיין בט"ז שהשיג ע"ז ממ"ש בסי' קע"ו סמ"ה ע"ש דמסיק דדברי ב"י והרמ"א נראין נכונים וע' בתשו' רש"ך ח"א סי' קי"ו וקס"ב ולחם רב סי' ק"ט).
סעיף ד[עריכה]
(ז) מהאחים: לשון הטור אחד מהשותפין כו' והב"י כ' דדוקא באחין שותפין מיירי דאל"כ כיון שהן שותפין במלאכתן ובעסקן מי נתן לו רשות שיסע מעסקו ללמוד ול"נ דאיירי נמי בשותפים דעלמא וכגון שנשתתפו יחד לעשות כל אחד בזמן מיוחד ורצה א' ליסע ללמוד בזמן שעוסק חבירו בהשותפות. סמ"ע.
(ח) יותר: דנר לאחד נר למאה וה"ה לכיוצא בו א"צ ליתן לו כל צרכו רק לפי ערך. שם.
סעיף ה[עריכה]
(ט) פטור: אפשר דהאי פטור ר"ל שפטור לשלם כל הנזק מכח הבטחתו אבל חלקו צריך לשלם מאחר שנתרצה למעשיו וזהו שמסיק הרמ"א וע"ל כו'. שם.