שולחן ערוך חושן משפט קסט ב

מי שיש לו גנה לפנים מגינתו של חבירו -- אין לו רשות ליכנס בה בלילה ולא להכניס לתוכה תגרים (וה"ה לבית שהוא לפנים מבית חבירו) (נ"י הנ"ל). ולא יכנס מתוכה לשדה אחרת (אלא אם כן הוא צורך גינתו) (שם בנ"י) והחיצון זורע את הדרך.

נתן לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בה באיזה שעה שירצה ומכניס לתוכה תגרים אבל לא יכנס מתוכה לשדה אחרת ושניהם (אינם) רשאים לזורעה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולא להכניס לתוכה תגרים פי' הלוקחים ממני ירקות:

והחיצון זורע כו' ואף שהזריעה מעכב קצת ההליכה שלא יוכל לילך בטוב לגינתו מ"מ כיון דהוא באמצע שדהו יהיה לו הפסד גדול אם לא יזרעהו ומסתמא אדעתא דהכי דוקא נתן לו הדרך כדי שיהי' לו רשות לזרוע שם משא"כ כשהדרך הוא מן הצד דאין לו הפסד כ"כ ומסתמא נתן לו להליכה לבדה ואין לו לזרעה ומ"ה מסיים בזה הטור ז"ל ושניהן ?"אינן יכולין לזרוע וכן הוא שם במשנה ופירש"י ונ"י ובכל הפוסקים וגם הרמב"ם לספ"ו דשכנים מסיים וכתב בזה ז"ל וכל א' יש לו לעכב על חבירו בזריעת הדרך שנתן לו מן הצד עכ"ל ומה שנדפס בש"ע ושניהן רשאין כו' הוא ט"ס וצריך להגיה תיב' ?"אינם רשאים וכן הוא בדפוס הש"ע הישנים וק"ל:

באר היטב

עריכה

(ג) תגרים: הלוקחים ממנו ירקות. שם.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}