שולחן ערוך חושן משפט קסב ז

חמש חצירות הפתוחות למבוי שאינו מפולש כולם משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה וכן השנייה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה ואינה משתמשת עם השאר נמצאת הפנימית משתמשת עם כולם ומשתמשת לעצמה לפיכך אם בעל השנייה בנה אצטבא (פי' מקום צר כאמה וגובה כד' כה' טפחים שמניחים עליו פרקמטיא למכור ולפעמים יושבין עליו) כנגד פתחו וסתמו אין החיצונה יכולה לעכב עליו אבל כל הפנימיות מעכבות עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך שהרי מקיפין את האצטבא:

הגה: וי"א דאין טענת ריבוי הדרך טענה ואין הפנימי יכול למחות בחיצון אא"כ היה כח לפנימי לסתום המבוי שם אם היה רוצה אבל בלא"ה כגון שיש כח לחיצון להשתמש לפנים ממנו אין ריבוי הדרך טענה (ב"י בשם הרשב"א) וכמו שהדין במבוי כן הדין במקומות של בהכ"נ לכן עשיר שיש לו מקומות רבים ובני הכנסת באים להוסיף ספסלים בביה"כ במקומות הפנויים כדי להרויח הצדקה ושיבואו רבים להתפלל או שיחידים רוצים לישב באמצע הדרך העשיר יכול למחות בטענה שמיצר לו הדרך או מרבה עליו הדרך מיהו אם יש מנהג בעיר הולכין אחריו ויכולין בני הכנסת לתקן שכל מי שיש לו מקום שאינו צריך לו שישכירנו בקצבה הנראה להם ואם רוצים לבנות להם ביה"כ אחר או יחידים הבאים לבנות להם ביה"כ אין אחרים יכולין למחות בידם והמוחה ראוי לנזיפה (ריב"ש סי' רנ"ג) ואין להשתמש בבית הכנסת אלא בדבר הנהוג לכן אם אלו היושבים במערב באים להגביה מקומותיהם במעלה על האחרים האחרים יכולין למחות אבל להגביה מעט כדי שיזונו עיניהם בענין שלא יהיו נראין גבוהין דזה נהנה וזה אינו חסר אינן יכולין לעכב (ריב"ש סי' רנ"ט). וע' לקמן סי' קע"א סעיף א':

וכן בעל השנייה שפתח לחצירו פתח שני בינו ובין החיצונה אין החיצונה מעכבת עליו שאין לה להשתמש אלא מפתחה ולחוץ אבל אם פתח הפתח שני בינו ובין השלישית הפנימית מעכבת עליו שאין לו להשתמש במבוי אלא מפתח חצירו הראשון ולחוץ וכן הדין בכולם:

הגה: וי"א דכל כנגד חצירו יש לו רשות לפתוח בין כלפי חוץ בין כלפי פנים ולכן יכול למחות ג"כ על מי שבא לסתום נגד חצירו אע"פ שהוא לפנים מפתח חצירו (טור בשם הרשב"א והרמ"ה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

לפיכך אם בנה בעל השניי' כו' נקט השנייה כדי ללמדינו תרתי דהחיצונה אינה יכולה למחות וכל הפנימי' ממנה יכולין למחות בה ומינה נלמד דאם החיצונה בנאה לצד פנים דכולן יכולין למחות בה ופשוט הוא:

שהרי מקיפין את האצטבא פי' יצטרכו להקיף אות' כשירצו ללכת מפתחן דרך המבוי לר"ה ומסיק המחבר וכ' דאפי' לפתוח עוד פתח שניה לחצירה יכולין הפנימי' לעכב מפני שצריכין להקיף דרך הליכתן ולא לעבור לפני הפתח מפני שרגילין להעמיד ולהניח שם ענינים ע"ג הפתח ולפני הפתח ועיין בטור ובפרישה:

אלא א"כ היה כח לפנימי לסתום המבוי שם פי' שם במקום שבנה בעל השניה אצטבא מצד פתחו נגד חצירו ובינו ובין הפנימי שם היה יכול הפנימי לסתום המבוי ולא יניח לו אלא נגד פתחו לצאת ולבא דרך שם למבוי ולר"ה וכעין מ"ש בסוף סי' זה דבזה דוקא יכול למנוע ממנו ג"כ בנין האיצטבא דהא אי בעי היה סותם שם המבוי לגמרי והיה מניעת האיצטבא ג"כ בכלל וק"ל:

ולכן יכול למחות ג"כ על מי שבא לסתום כו' בטור מבואר ענין זה יותר ז"ל אם ראובן יש לו פתח לאורך המבוי בצפון וחצר שמעון כנגדו בדרום ופתחו של ראובן היא לצד פנים כלפי סתימת המבוי יותר משל שמעון ומסיק הטור שם דנ"ל דאין ראובן יכול לעשות מכותל פתחו עד כותל שכנגדו לסתום כל אותו מקום שהיום או למחר אם ירצה שמעון יפתח פתח למעלה מפתחו כלפי סתימת המבוי לצד פנים ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ו) חמש חצרות כו' עיין בתשו' ר"ש כהן סי' רל"א ובתשו' ר"מ אלשיך סי' פ"ה ובתשו' מהרשד"ם סי' תי"ב ובתשו' מבי"ט ח"א סי' ל"ט ובתשובת מ"ב סי' ד':

(ז) ולכן יכול למחות כו' עיין בסמ"ע ס"ק כ' ובב"ח:

באר היטב

עריכה

(יד) השניה: כת' הסמ"ע דנקט השניה ללמדנו תרתי דהחיצונה א"י למחות וכן אותן הפנימים ממנה יכולין למחות ומינה נלמד דאם החיצונה בנאה לצד פנים יכולים כולן למחות בו ופשוט הוא ועיין בתשובת רש"ך סי' רל"א ובתשובת ר"מ אלשיך סי' פ"ה ובתשובת מהרשד"ם סי' תי"ב ובתשובת מבי"ט ח"א סי' ל"ט ובתשובת משאת בנימין סי' ד'.

(טו) וי"א: (הט"ז השיג על הרמ"א בדין זה דטענת ריבוי הדרך מאן דכר שמיה הכא ועיקר הקפדה כאן הוא שיצטרכו להקיף האצטבא ולא קרב זה אל זה כו' עיין שם) ועיין בתשובת שב יעקב חח"מ. סי' ח' מה שכת' שם בענין בה"כ ע"ש).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}