שולחן ערוך חושן משפט קנד יח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קנד · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ראובן יש לו בית אצל עכו"ם ופתח חלון על גגו של עכו"ם לאחר ימים מכר העכו"ם ביתו לישראל ובא הלוקח להגביה ביתו בענין שסותם החלון של ישראל וטוען ראובן אתה מאפיל על אורות חלוני אף על פי שהלוקח בא מחמת עכו"ם אסור לו לסתום כדין ישראל עם ישראל דלא אשכחן דקאי במקום עכו"ם אלא לגריעותא:
- הגה: וי"א דהואיל והעכו"ם היה יכול לסותמו גם הלוקח הבא מכחו יכול לסתמו וכן כל כח העכו"ם יש לישראל הבא מכחו וכן הורו מהר"ם והרא"ש וכנ"ל להורות וכ"ש במקום דאיכא דינא דמלכותא דאזלינן בתרה וצריך הלוקח להזהר שיחזיק בקרקע העכו"ם קודם שיתן לעכו"ם המעות כי אם יתן לו המעות קודם החזקה מיד נסתלק העכו"ם והוי כהפקר וזכה הישראל השני בחלונות אלו קודם שיחזיק הישראל השני (מרדכי פרק חזקת) וכל זה מיירי שידוע שחצירו של עכו"ם היה קודם לחלונות של זה אבל אם ספק אם החלונות היו קודמין והחזיק בשל הפקר על הלוקח הבא לסתום להביא ראיה (תשובת רמב"ן סי' י"ו) ואין חזקה מועלת נגד עכו"ם הבא מכחו אא"כ החזיק בו לאחר שלקחו מן העכו"ם (תשו' רשב"א) ועיין לקמן סי' קצ"ד:
מפרשים
לאחר ימים פי' שהחזיק בו כמה שנים וכמ"ש אחר זה בסמוך ע"ש:
אע"פ שהלוקח בא מחמת עכו"ם כו' פי' ובדיני עכו"ם אין חזקה לאורה אלא כל א' הוא פותח לתוך רשות חבירו וכשרוצה חבירו סותם את אורו בפניו אפי' החזיק בו כמה שנים טור:
אלא לגריעותא פי' כגון ישראל הקונה שדה מהעכו"ם והחזיק בה כמה שנים ובא ישראל וערער עליו ומביא עדים ששדה זו היתה שלו דאמרינן הבא מכח עכו"ם הרי הוא ככותי דאין לו חזק' בנכסי ישראל כ"א בשטר וכמ"ש המחבר סי' קמ"ט סעי"ד וט"ו ע"ש ובטור שם וכאן:
והעכו"ם היה יכול לסתמו כו' עד יכול לסתמו. פי' לסתום אותו ע"י הבנין שבונה לפניו אבל בלא בנין אינו יכול להכריחו שיסתם חלונו דלא עדיף מעכו"ם ובדיניהן אינו יכול להכריחו לסתום כ"א לבנות בחצירו לפני החלון כשירצה:
(יט) ראובן שיש לו בית אצל עכו"ם כו'. ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג ספ"ה ובתשובת ר"ל בן חביב סי' מ"ד ובתשו' ח"א בשאלות השניות סנ"ג דקכ"ג ע"ד וסי' צ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' ן' לב ספר א' כלל י"ד ספ"ד וריש כלל ט"ו ספ"ה:
(כ) דהואיל והעכו"ם כו'. ע' בספר אגודת אזוב וע' בבעל העיטור דפ"ה ע"א:
(לה) עובד כוכבים: ובדיני עובדי כוכבים אין חזקה לאורה אלא כל אח' הוא פותח לתוך רשות חבירו וכשרוצה חבירו סותם את אורו בפניו אפילו החזיק בו כמה שנים. טור. ועיין בתשובת רש"ך ס"ג סי' פ"ה ובתשובת ר"ל ן' חביב סי' מ"ד ובתשו' מבי"ט (ח"א) [ח"ב] בשאלות השניות סי' נ"ג דף קכ"ג ע"ד וסי' צ"ג ובתשובת בן לב ס"א כלל י"ד סי' פ"ד וריש כלל ט"ו סי' פ"ה (ועי' בט"ז שכת' דיש כאן מקום עיון ויש להקשות מסי' מ"ה וסי' ס"ז ע"ש מה שמיישב דיש לחלק בזה).
(לו) לסתמו: פירוש לסתום אותו ע"י הבנין שבונה לפניו אבל בלא בנין אינו יכול להכריחו שיסתום חלונו דלא עדיף מעובד כוכבים ובדיניהון אינו יכול להכריחו לסתום כי אם לבנות בחצירו לפני החלון כשירצה. סמ"ע.
(לז) ספק: (קשה ממ"ש המחבר סי"ו באם נמצא חלון פתוח לחורבה אין לו חזקה עד שיביא עדים וכו' י"ל דוקא הכא שזכות המחזיק הוא מטעם שזכה בחלון מהפקר וא"כ מי יוכל להוציאו מחזקתו משא"כ בסי"ו דטוען שבעל החצר מכר או נתן לו נמצא דעיקר זכותו מצד שבעל החצר לא מיחה בו צריך להביא ראייה שזה הי' יכול למחות ולא מיחה כדין כל המחאות שצריך לברר אכילתו. ט"ז).