ש"ך על חושן משפט קנד

►| ש"ך • על שולחן ערוך חושן משפט קנד |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

(א) אחד מהשותפין כו'. ע' בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' ח' ובתשוב' ר' לוי ן' חביב סי' מ"ד מדינים שבסי' זה ובסי' ק"י:

(ב) והוא שיסתום הפתח כו' כ"כ בכ"מ ודלא כמ"ש ב"י ודוק וע' בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' מ"ח:

סעיף ג

(ג) לא יפתח אדם חלון כו'. ע' בתשו' מהרי"ט ספ"ז ופ"ח וסי' ק"ז:

(ד) אם אינם גבוהים ארבע אמות כו'. ע' מ"ש בסמ"ע ס"ק י"ב ואין דבריו נכונים:

(ה) ע"ל סי' זה סעיף י"ד כו' כאן שייך הג"ה דלקמן המתחלת פתח לר"ה:

(ו) יש מי שאומר כו'. ע' בתשו' רמ"א סל"ב:

(ז) פתח לרשות הרבים כו'. ר"ל שמזיקו בענין שאין בני ר"ה מזיקין אותו כגון שהוא גבוה יותר מד' וכה"ג וכן מוכח בד"מ להדיא ע"ש ובזה תירץ מה שהקשה הב"י על הנ"י בשם בעל העיטור וכן תירץ הב"ח ע"ש וכן מבואר להדיא בעיטור דף צ' ע"ד כדבריהם ע"ש:

סעיף ד

(ח) הי' פתח כו' וה"ה חלון יש לו כל דין פתח בזה וכ"כ הטו' סע"ד וכמו שמוכח מדברי הסמ"ע ג"כ ופשוט:

סעיף ה

(ט) אבל הי' לו ב' פתחים כו' אין זה בש"ס שלנו וגם ב"י ז"ל טעה בזה וע' בתשו' מהר"ן ששון שהאריך בזה:

סעיף ז

(י) הרי שפתח חלון כו'. ע' בתשו' מבי"ט ח"א בשאלות השניות סכ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' רשד"ם סי' רנ"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ק"ז וסי' קי"ד ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סצ"ח וסר"ח ובתשו' מהר"י לבית לוי סי' ב' ד"ט וי"ג:

סעיף ח

(יא) במה דברים אמורים כו' ע' בתשובת ן' לב ספר א' כלל י"ד סי' ס"ב וסי' פ"ג.

סעיף יא

(יב) י"א דהא דיש חזקה כו'. ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' קפ"ג:

סעיף יב

(יג) וכן מי שהי' לו חלון מוחזקת כו'. ע' בתשו' מבי"ט חלק א' בשאלות שניות סי' קכ"ה דקכ"ו ובתשובת מהרא"ן ששון סי' ס"ח:

(יד) בעל החלון נקרא מוחזק כו' לשון הריטב"א בעל החלון הוא הי' מוחזק ואינו יוצא מחזקתו אע"פ שנסתר כו' ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' קע"א ובתשו' ר"י לבית לוי ס"ב ד"י:

סעיף יג

(טו) מי שהיו לו חלונות כו'. ע' בתשו' מהרי"ט סי' ק"ז:

סעיף טו

(טז) וה"מ במקום שאין אדם רשאי להוציא זיזין כו' ע' בב"ח שהשיג ע"ז וכ' דגם דעת הא' מודה בזה וע"ש שהאריך ליישב דברי הרא"ש בע"א ע"ש:

סעיף טז

(יז) דעת הרא"ש שהפותח חלון כו'. ע' בתשו' מהרי"ט ס"ס קל"ב ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב וסצ"ח דס"ו ע"ב וסי' קל"ב ובתשו' מהרשד"ם סי' רמ"ב ורנ"ז:

(יח) ומיהו כתב הרמב"ן כו'. עיין בתשו' רא"ן ששון שהקשה מזה אתשובת ריב"ש שלא כ"כ בשם הרמב"ן וע"ש סי' פ"ז ופ"ח וע"ש עוד בסי' קצ"ב:

סעיף יח

(יט) ראובן שיש לו בית אצל עכו"ם כו'. ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג ספ"ה ובתשובת ר"ל בן חביב סי' מ"ד ובתשו' ח"א בשאלות השניות סנ"ג דקכ"ג ע"ד וסי' צ"ג וח"ב סצ"ו ובתשו' ן' לב ספר א' כלל י"ד ספ"ד וריש כלל ט"ו ספ"ה:

(כ) דהואיל והעכו"ם כו'. ע' בספר אגודת אזוב וע' בבעל העיטור דפ"ה ע"א:

סעיף יט

(כא) סתום חלונותיך כו'. עיין בסמ"ע ס"ק מ"ה גם כאן איירי אפי' כבר החזיק בה בחלונו כמה שנים וכן כתב הרשב"א כו' עד ותימה הלא כבר כתב ופסק המחבר לפני זה בסעיף י"ח דאסור להלוקח אפי' לבנו' בחצירו לפני חלון ראובן כיון דהחזיק בחלונו כו' וע' בספר א"א מ"ש בזה ור"ל דבסי"ח מיירי שישראל האחד פתח כדין על גגו וק"ל ע"ש והב"ח הכריע דהרשב"א חולק בזה אמ"ש בסי"ח ע"ש:

(כב) וכבר נתבאר כו' דברים אלו צ"ע ודוק:

סעיף כג

(כג) והחלון באמצע הארבע ל"ד באמצע קאמר אלא ר"ל שיהא בין שני הכתלים ד"א עם רוחב החלון שהוא בכלל המרחק דד' אמות ומ"ש באמצע כאלו אמר בכלל הד' אמות עכ"ל סמ"ע וכ"כ הריב"ש סרכ"ה בשמו ובשם הריטב"א ורמ"ה ע"ש וכן עיקר:

סעיף כז

(כד) ושמו הבנין והעצים כו' משא"כ אם שמו סתם עילוי הבית מחצר אזי העילוי ג"כ בשביל האויר ודלא כיש חולקין בטור עיין בב"י ועיין לקמן סי' קע"ב ס"ב וקע"ג ס"ג דה"ה אם בעל החצר נתן דמים בשביל איזה עילוי לבעה"ב אז ג"כ יש לו חלונות וכ"כ ב"י שם וכמ"ש שם ודו"ק:

(כה) והגיע לאחד מהן תרבץ כו'. עי' בתשובת ן' ל"ב ס"ג סי' ס"ב ובתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' ס"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שכ"ג ובתשובו' מהרשד"ם סי' רנ"א ורע"ב ורע"ט ובתשובו' ר"ש כהן ס"ג סי' צ':

(כו) וי"א דיכול לומר סתום כו' וכ"פ הב"ח ודוקא דהיזק הוא היזק קבוע כו' ע"ש עיין בתשו' רא"ן ששון סי"ק צ"ב ד' ר"א ע"ג:

(כז) א"י לבנות כנגדן היינו דוקא בעלו אהדדי דעלה קאי בש"ס וכך הוא ל' הטור וכך מוכח בהרא"ש וכ"כ הסמ"ע לקמן סי' קע"ג סק"ז ע"ש דלא כמשמעו' הב"ח לקמן ודוק:

(כח) דבית בלא אור אינו שוה כלום כו'. ואם א"ל ההוא דמטי אספלידא בתחלה אני אטול אספלידא ואתה תרביצא ועלו להדדי אז יש לו חלונות והגמ' מיירי כאן שאומרים שניהם זה לזה או שא"ל בעל תרביצא לבעל אספלידא כ"כ נ"י בשם הר"ן והביאו ב"י ולטעמייהו אזלו וכמ"ש לקמן סי' שכ"א ס"ס בהג"ה אבל לדעת הרא"ש ותוס' אינו כן ע"ש ב"י ודוק עיין בתשו' ר"ש כהן ספר ב' סי' רכ"ב ובתשו' רשד"ם סי' רע"ט: