שולחן ערוך חושן משפט קנא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך חושן משפט · קנא · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

כל אלו שאין אכילתן ראיה אם הביאו עדים שמכרו להם הבעלים שדה זו או ניתנה להם במתנה ראייתן ראיה חוץ מהגזלן ובעל בנכסי אשתו באיזה נכסים אמרו בנצ"ב או בשדה שייחד לה בכתובתה ובשדה שכתב לה בכתובתה ובשדה שנתן לה משלו אבל בנכסי מלוג יש לו ראיה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כל אלו שאין אכילתן ראיה כו'. פי' כגון האפטרופסים והשותפים והאומנים והאריסים ובאינך דקא חשיב בסימן קמ"ט וק"נ והן הן דקחשיב שם הרמב"ם ג"כ לפני זה בפי"ג ע"ש:

חוץ מהגזלן. טעמו וענינו כתב המחבר בסמוך בס"ג ובעל בנכסי אשתו הטעם משום דיכול' לומר לא גמרתי בדעתי להקנות לו אלא לעשות נחת רוח לבעלי נתכוונתי ודוקא בנכסי' שעומדי' ברשות בעלה בחייו משא"כ בנכסי מלוג שהן עומדין באחריו' שלה ולא שייך בו ה"ט אם יש לבעלה ראיה מעדים או משטר שבידו שמכרה לו מהני ליה:

בנכסי צ"ב כו'. נראה דר"נ כאן נכס' צאן ברזל שהכניס' לו שדה בנדונייתא והנדוניא נקרא צ"ב כמבואר בא"ע ר"ס פ"ה:

בשדה שייחד לה. ר"ל אם קנה ממנה השדה שייחד לה תחת המטלטלין שהכניס' לו בנדוניית' ובשדה שכ' לה הוא מה שכ' לה שדה על מנה או מאתים של כתוב' שתהא לה אפותיקי לגבות כתובתה ממנה:

בשדה שנתן לה משלו. במיימוני כתוב שנתן לה בשום משלו ור"ל כנגד תוספ' כתובה שמוסיף לה על המנה ומאתים וכתב לה ששדה זו תהא מיוחדת לגבות ממנו התוספ' ועד"ז פירשו התוס' בשם ר"ח לשלשה שדות האחרוני' ועיין במ"מ מ"ש בביאור דברי הרמב"ם בפ"ל מהל' מכירה וגם הרשב"ם שפירשו בענין אחר כמ"ש בדרישה ע"ש איירי כאן שקנה ממנה א' מהשדות הללו ונתן לה שטר עליו שתגבה המעות מנכסיו אחר מותו או לכשתתגרש דהא בכל הני לית לה לגוף השדה כ"א לאחר שתתאלמנה או תתגרשה ועפ"ר:

נתבאר בטור אבן העזר. ע"ש בסי' פ"ה בטור ובדברי המחבר ס"ט דמחלק וכ' אם קנתה במעות טמונים דאז אין קנינה כלום דמצי למימר הבעל דכדי להוציא המעות שגנב' ממני מכרתיה לה ואם קנתה במעות שאינן טמונין קנינה קנין גם בסי' זה כ"כ הטור (ע"ש בפרישה שכתבתי טעם למה חילק בקנה ממנה שדות ולא חילק בלוה ממנה וכמו שסתם המחבר לעיל בסי' קכ"ז) ונתבאר מזה דאם יש לה עדים או שטר דנתן לה בעלה שדה זו במתנ' קנתה בכל ענין דהא לא שייך טעם הנ"ל. ומ"ה דקדקו הט"ו וכתבו כאן שמכרם לה ובגזלן ובבעל בנכסי אשתו דלפני זה כתבו ג"כ ונתנה ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

(א) אבל בנכסי מלוג יש לו ראי' כו' כן עיקר ודלא כמ"ש בב"ח ולא ידעתי היאך שבק דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וסמך עצמו אדעת הרמ"ה לחוד ע"ש:



באר היטב

(א) אשתו:    הטעם משום די"ל לא גמרתי בדעתי להקנות לו אלא לעשות נחת רוח לבעלי נתכוונתי ודוקא בנכסים שעומדים ברשות בעלה בחייו משא"כ בנ"מ שהן עומדים באחריות שלה לא שייך בה ה"ט ופירוש נצ"ב שהכניסה לו שדה בנדונייתא. ושדה שייחד לה ר"ל שקנה ממנה השדה שייחד לה תחת המטלטלים שהכניסה לו בנדוניא. ושדה שכ' לה הוא שתהא לה אפותיקי לגבות כתובתה ממנה. ושדה שנתן לה משלו ר"ל כנגד תוספת כתובה שמוסיף לה על מנה ומאתים וכת' ששדה זו תהא מיוחדת לזה. סמ"ע.


(ב) ראיה:    כן עיקר ודלא כמ"ש בב"ח ולא ידעתי היאך שבק דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וסמך עצמו אדעת הרמ"ה לחוד ע"ש עכ"ל הש"ך (הא דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו כשלא קבלה דמים אבל אם קבלה דמים א"נ דכתבה ליה אחריות המקח קיים נ"י פרק חז"ה וכ' הב"ח ופשוט הוא עיין בחדושי הרמב"ן והריטב"א ובהראנ"ח ז"ל ח"א סי' ס"ג. כנה"ג).



קצות החושן

▲ חזור לראש