שולחן ערוך חושן משפט קמה א
שולחן ערוך חושן משפט · קמה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
עידי החזקה שהעיד האחד שאכלה חטים שני החזקה והשני העיד שאכלה שעורים עדותן קיימת שאין העד מדקדק בזה:
מפרשים
שאין העד מדקדק בזה. הטור מסיק וכתב על זה וז"ל לפיכך אם אחד אומר חיטין ואחד אומר קטנית אין מצטרפין דבהכי לא טעו אינשי עכ"ל:
(א) שאין העד מדקדק בזה כו'. הטור מסיק וכתב על זה ז"ל לפיכך אם אחד אומר חטין ואחד אומר קטנית אין מצטרפין דבהכי לא טעו אינשי עכ"ל וכן העתיקו בסמ"ע אבל המחבר השמיטו לפי שכתב בבדק הבית דיש לדחות ולומר כיון דהוי מילתא דלא רמיא עלייהו דאינשי כך לי חטים וקטנית כמו חטים ושעורים עכ"ל וכדברי הטור כתבו התוספו' והרא"ש ור' ירוחם נתי"א ח"ב ונראה סברתם נכונה דלא שייך מילתא דלא רמיא שהרי מכחישים זה את זה אלא שצ"ל שאחד מהן טועה ובין חטים לקטניות אין אדם טועה וא"כ הוי הכחשה גמורה ועדותן בטלה וע"ל סי' ל' סעיף ב' ודוק. והב"ח כתב דמפירוש רשב"ם משמע דלהכי קאמרינן בין חיטים לשעורים טעו אינשי לפי שאינן מבינים יפה בין קמח חטין לקמח שעורים א"כ לפ"ז אף בחטין וקטניות אין מבינים יפה בקמח שאוכל אם הוא של חטים או של קטנית עכ"ל וטעה בין קמ"ת לקמ"ח שרשב"ם כתב שאין מבינים בין קמ"ת חטים לקמ"ת שעורים ור"ל דתואר קמת שניהם שוה לעין הרואה על פני השדה כשאינו מדקדק וא"כ אדרבה מוכח כמ"ש התוס' והרא"ש דבחטים וקטניות אפי' בלא דקדוק אין אדם טועה דהא תואר קומתן משונה מאד זה מזה וק"ל.
(א) מדקדק: המחבר השמיט מ"ש הטור באחד אומר חטים ואחד קטנית כו' לפי שכת' בבד"ה די"ל כיון דהוי מלתא דלא רמיא כו' כך לי חטים וקטנית כמו חטים ושעורים ע"כ והתוס' והרא"ש ורבינו ירוחם כתבו כהטור ונראה סברתם נכונה דלא שייך מלתא דלא רמיא שהרי מכחישים זא"ז אלא שצ"ל שאח' מהן טועה ובין חטים לקטנית אין אדם טועה וא"כ הוי הכחשה גמורה ועדותן בטלה וע"ל סי' ל' ס"ב והב"ח כתב דמפרשב"ם משמע דלהכי אמרי' בין חטים לשעורים טעו אינשי לפי שאינן מבינים יפה בין קמח חטים לקמח שעורים א"כ לפ"ז אף בחטים וקטנית אין מבינים יפה בקמח שאוכל אם הוא של חטים או של קטנית עכ"ל וטעה בין קמ"ת לקמ"ח שהרשב"ם כת' שאין מבינים בין קמת חטים לקמת שעורים ור"ל דתואר קמת שניהם שוה לעין הרואה ע"פ השדה כשאינו מדקדק ואם כן אדרבה מוכח כהתוספות והרא"ש דבחטים וקטנית אפילו בלא דקדוק אין אדם טועה דהא תואר קומתן משונה מאד זה מזה. ש"ך.
(א) שאין העד מדקדק בזה עיין ט"ז סי' ל' שהקשה בדברי הטור שכתב בזה אומר מנה שחור וז"א מנה לבן דמצטרפין והוא שיהי' תובע שניהם ובסי' קמ"ה באחד אומר אכלה חטין ואחד אומר אכלה שעורין דהוי חזקה דבין חטי לשערי טעי אינשי ואינן אלא הכחשה בבדיקות ולמה לא הוצרך הטור שיאמר המחזיק כדברי שניהם והעלה דגם בזה צריך המחזיק לו' כדברי שניהם אלא דמיירי שהמחזיק אינו יודע אם יודע אם שעורין ואם חטין ע"ש וסתימת דברי הטור לא משמע הכי דכל כה"ג ה"ל לבאר ולפרש שהמחזיק טוען אינו יודע או שאומר כדברי שניהם וכמ"ש בסי' ל' וישוב לקושית הט"ז עיין מ"ש בזה בסי' פ"ב סקי"ט: