שולחן ערוך חושן משפט קל ה

ערב שפרע למלוה ולא בקש ממנו השטר אין הלוה חייב כלום לשלם לו מה שפרע בשבילו (ע"ל סי' נ"ח סוף ס"א) שהרי פשע במה שהניח השטר ביד המלוה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולא בקש ממנו השטר. כאן לא כתב המחבר דהיינו דוקא בדהזכיר לו הלוה לקיחת השטר כמ"ש בסי' נ"ח ס"א כיון דידע הערב בעצמו שהלוה לו בשטר וששט"ח עדיין ביד המלוה:

(יב) ולא ביקש ממנו השטר. כאן לא כ' המחבר דהיינו דוקא בדהזכיר לו הלוה ליקח השטר כמ"ש בסי' נ"ח ס"א כיון דידע הערב בעצמו שהלוה לו בשטר ושש"ח עדיין ביד המלוה עכ"ל סמ"ע ואע"ג דכתב הבעה"ת שער נ' ומביאו ב"י ר"ס נ"ח דאף שהזכיר לו השטר פטור כל שלא א"ל בפי' שיקח השטר ערב שאני כיון שהוא נותן המעות שלו ולחזור לתבוע את הלוה לא ה"ל ליתן בלא שטר וא"י להוציא מהלוה בלא שטר כן נלפע"ד:

באר היטב

עריכה

(יג) שהניח: כאן לא כתב המחבר דדוקא בדהזכיר לו הלוה לקיחת השטר כמ"ש בסי' נ"ח ס"א כיון דידע הערב שהלוה לו בשטר ושהשט"ח עדיין ביד המלוה עכ"ל הסמ"ע ואע"ג דכ' בעה"ת ומביאו ב"י שם דאף שהזכיר לו השטר פטור כל שלא א"ל בפי' שיקח השטר. ערב שאני שהוא נותן המעות שלו ולחזור ולתבוע את הלו' לא ה"ל ליתן בלא שטר וא"י להוציא מהלו' בלא שטר. שם.

קצות החושן

עריכה

(ד) שהרי פשע במה שהניח השטר ע' ש"ך שכתב דאע"ג דהבעה"ת כ' והבי' הב"י לעיל דאף שהזכיר לו השטר כל שלא א"ל בפי' שיקח השטר פטור שאני ערב דרצונו לתבוע להלו' לא הי' לו ליתן בלא שטר ע"ש מיהו אם הי' מלוה ע"פ ופרע הערב בלא סהדי ותובע את הלו' שיפרע לו מה שפרע בעדו לא הוי פושע מה שפרע בלא סהדי כי דוק' בשטר שייך למימר הי' לך ליקח את השטר אבל לא במלו' ע"פ. וכ"כ הר"ן בפ' כל הנשבעין גבי מתני' דחנוני על פנקסו וז"ל ושמעי' ממתני' דהאומר לחבירו תן מנה לפ' שאני חייב לו דלא מחייב למיתבי' ניהלי' באפי סהדי דהא הכא דחנוני נתן לפועלים שלא בפני עדים דהא אמרי' דשניהם נשבעין ונוטלין מבעה"ב ואפי' חנוני נשבע ונוטל ולא דיינין לי' בפושע מפני שנתן בלא עדים וכן דעת הרב אלפסי בפ' הכותב ומוכח לה מהא עכ"ל הרי מבואר דהיכ' דליכ' שטרא אפי' תובע אותו לפרוע לו מה שנתן בעדים נמי לא הוי פשיע' מה שנתן בלא עדים וכדמוכח מהאי דחנוני על פנקסו דהתם חנוני חוזר ותובע מבעה"ב וכ"כ בשיטת מקובצת פ"ק דמציעא ז"ל שמעינן מיניה שהאומר לחבירו פרע לי מנה זה לפ' בע"ח דלא מחייב למיתן לי' בסהדי ולא מצי לומר פושע את ואע"ג דאמרי' בכתובות דבין א"ל שקול שטרא כו' דה"ל למיפרע בסהדי התם הוא משום דאי' שטרא אבל מלוה ע"פ לא ולפי"ז אם הערב אומר שכבר פרע למלו' והמלו' טוען שלא נפרע עדיין ותובע את הלו' א"כ שניהם נשבעין ונוטלין כיון דאומר לערב ערביני לשלם או ערביני סתם דה"ל כאומר שלם דה"ל דין חנוני על פנקסו דשניהן נשבעין ונוטלין ולא הוי פשיע' במה שנתן לו בלא סהדי אע"ג דהוא תובע את בעה"ב אלא ע"כ במלו' ע"פ דלאו אורחא למיפרע בסהדי לאו פשיע' הוא מיהו לפי שיטת בעה"מ ותשובת הר"ר יוסף בן פל"ט דין חנוני על פנקסו לאו מתקנתא הוא אלא מדינא ואע"ג דה"ל איני יודע אם נתחייבתי נגד החנוני היינו משום דחזק' שליח עושה שליחותו והובא בש"ך סי' צ"א וצ"ט ע"ש א"כ לא שייך הכא הך חזק' דשליח עושה שליחותו דבשלמא גבי חנוני דנעשה לו שליח ליתן אמרי' ודאי עשה שליחתו ונתן אבל ערב אע"ג דא"ל ערבני דנעשה כאומר לו שלם מ"מ אינו שליח ממש ואינו אלא כנותן לו רשות לפרוע וכן אפי' אומר ערביני ושלם נמי לאו לשליחות איכוון שיפרע דוקא עבורו אלא נותן לו רשות לפרוע חובו שלא מדעתו אבל חזק' דשליח לא שייך בי' ודו"ק אבל לפמ"ש הפוסקים דדינא דחנוני לאו מדין הוא אלא מצד התקנה א"כ ה"נ שייך הך תקנתא כיון שנתן הערב ברשותו ושניהן נשבעין ונוטלין ועמ"ש בסי' צ"א סק"ה מיהו אפי' לדעת הפוסקים דדינא דחנוני הוא מצד הדין אבל עכ"פ מודי' דאפי' היכא דלא שייך הדין וליכא חזקה דשכיח עושה שליחותו אפ"ה נשבע ונוטל מצד התקנ' דמוצי' הוצא' וכמ"ש בש"ע סי' צ"א כל היכא דהאי ידע והאי לא ידע משתבע האי דידע אלא היכא דהוא חשוד ואינו יכול לישבע אינו נוטל אפי' לשיטת הפוסקים דחנוני חשוד נוטל הכא אינו נוטל כיון דלא שייך ביה חזק' שליח עושה שליחותו וכמ"ש:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}