שולחן ערוך חושן משפט קל ד
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קל · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
כשכתב לו קבלתי ממך דמי החוב יש מי שאומר דהוי כמלוה בשטר לטרוף בו מהלקוחות שקנו מהלוה ויש מי שאומר שאע"פ שכתב לו כן לא מהני אלא לגבי הלוה בעצמו שאינו נאמן לומר פרעתי אבל אינו יכול לגבות ממשעבדי שמכר הלוה עד שימסור לו המלוה השטר חוב ויקננו לו דרך קנין שטרות שלא תהא תביעתו תביעה על פה וה"ה אם כתב הלוה לערב כשהכניסו ערב הריני משעבד עצמי ונכסי מעכשיו שכל זמן שתפרע אותו חוב שנעשית עליו ערב לפלוני המלוה כאילו קבלתי המעות ממך ה"ז גובה מהלקוחות ומיתומים גדולים שאין לך מלוה בשטר גדולה מזו:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
כשכתב לו קבלתי דמי החוב כו'. "עד לטרוף בו מהלקוחות וז"ל מור"ם בד"מ וע"ל סי' קי"ו אם יוכל לכתוב לו התקבלתי לאחר שנפרע החוב ונמחל שיעבוד השטר עכ"ל. משמע ומוכח מזה דמור"ם מדמה זה לדינא דהתם ושאם לא כתב לו התקבלתי קודם שפרע לו הערב תו ל"מ לו כתיבת התקבלתי ומינ' נמי דאם ירצ' המלו' לא יכתוב להערב התקבלתי להעמידו במקומו דומיא דהת' במלוה ולוקח ולע"ד הי' נרא' לחלק דשאני התם דקנהו הלוקח. בפי' שלא באחריות אף שידע שהמלו' יש לו שיעבוד גם על שדהו שקנה מהלוה מ"ה כ' הטור שם דאם אין המלוה רוצה ליתן לו כחו דאין ב"ד כופין אותו משא"כ ערב דמתחלה אדעתא דהכי נשתעבד להמלו' בשביל הלוה שבאם יצטרך לשלם בעדו יחזור על הלוה אלא שהלוה יכול לטעון נגד הערב פרעתיך או אינך טעמי' הנ"ל בכזה ודאי הב"ד כופין המלו' להצילו ולכתוב לו התקבלתי כדי להעמידו במקומו ומה"ט נמי נרא' דאף אם כבר פרע הערב למלוה ולא התנ' עמו שיכתוב לו התקבלתי יכול לכתוב לו אח"כ ומהני כיון שהדין נותן שהערב חוזר על הלוה ודאי אדעתא דהכי פרע לו וכאלו התנה עמו דמי ומ"ה לא אישתמיט בשום פוסק לכתוב דגם התקבלתי צריך לכתוב לו קודם הפרעון וגם ביאור לשון התקבלתי משמע לעבר שלאחר הפרעון כותב לו שכבר קיבל ממנו דאל"כ ה"ל לתקן שיכתוב. לו המלוה "אתפרע ממנו ל' דמשמעותו להבא ונראה דאפי' לר' יונה המצריך לטריפת הערב מלקוחות שיקננו לו דרך הקנאת שטר חוב דמהני לו הקנאה זו גם לאחר שפרע למלוה דאמרינן דמסתמא אדעתא דהכי פרע לו דלא שדי אינש זוזי בכדי וה"ל כאיש אחר שקונה מראובן השט"ח שיש לו על שמעון דשם פשיטא דאף דכבר נתן לו דמי הקנייה יכול ליתן לו כחו אח"כ ויכתוב לו כתב קני לך איהו וכל שיעבודי' דאית בי' כיון דודאי אדעתא דהכי נתן לו מעותיו וה"נ הערב וה"ל כאלו התנה עמו בפי' ול"ד ללוקח עם המוכר דסי' קי"ז [קי"ו] דשם אין לומר דה"ל כאלו התנה דאין בידו להתנות כיון דקנהו בהדי' שלא באחריות. ועוד אני אומר דדוק' בלוקח ומוכר שייך לומר דנמחל שיעבודו דשם נכתב השט"ח על הלוה ונכסיו ומיד כשגובה מנסכי הלוה הללו שביד לוקח נמחל שיעבודו משא"כ בנדון זה דהשט"ח נכתב על הלוה ונכסיו וכשהמלוה גובה מהערב עדיין השט"ח בתקפו על הלו' ונכסיו לחזור הערב ולגבות בו ממנו או מהלקוחות שלקחו ממנו וכמו שחלקנו גם בזה בסי' ע"ז בדין אם מחל המלו' לא' מן הלווין או לא' מן הערבין ע"ש וכן במקומות אחרי' ודוק:
ש"ך - שפתי כהן
(י) כשכתב לו קבלתי. עיין בסמ"ע ס"ק ט"ו עד ונראה לחלק דשאני התם (בסי' קי"ו) דקנהו הלוקח בפי' שלא באחריות כו' והב"ח אינו מחלק בזה דס"ל כדעת מור"ם בד"מ בזה בלא טעם:
(יא) ויש מי שאומר שאע"פ שכת' לו כו'. וכן דעת בעה"ת שער ל"ה ורוב הפוסקים ועיקר וכ"ש לפי מה שהעליתי דהלו' יכול לטעון פרעתיך א"כ פשיטא דאינו טורף לקוחות:
באר היטב
(יב) בעצמו: וכן דעת בעה"ת ורוב הפוסקים ועיקר וכ"ש למה שהעליתי דהלו' יכול לטעון פרעתיך א"כ פשיטא דאינו טורף לקוחות. שם.
קצות החושן
(ג) וה"ה אם כת' הלו' לערב כ' בתומים ז"ל ומשמע שם בתוס' דף קע"ד ד"ה ואם כת' לו וכו' כשכותב הלו' לערב כן בתוך השטר הוי ערב כקבלן ויכול המלו' לתובעו תחל' עכ"ל. והוא תמוה וכי בשביל שכת' הלו' כן לערב יוכל המלו' לתובעו תחלה הא הערב אומר למלו' מה איכפת לך בכתיב' שכתב לי הלו' הא (לך) לא משתעבדנא רק בתורת ערב ולא בתורת קבלן ודברי תוס' שם בהא דקשי' להו לפי פירושם דהלו' כת' לערב וקשה לר"י מתוספתא דקתני ואם כת' בו בע"ח ולשון בו משמע המלו' ויש לפרש קצת לפי' ר"י כי הלו' מ"ע כת' לו כך אבל הבע"ח ציו' לכתוב לו כדי שיהי' הערב קבלן גמור עכ"ל והיינו דהמלו' רצה שיהי' ערב קבלן גמור ושישתעבד לו בפי' בתורת קבלן אלא שהערב לא יכנוס עצמו לקבלן אם לא שיכתוב הלו' לו כך לכן ציוה לו המלו' שיכתוב לו כך אבל אם אין הערב משתעבד בתורת קבלן רק בתורת ערב אז ודאי אין לו רק דין ערב אע"ג דהלו' כת' לו התקבלתי וזה פשוט: