שולחן ערוך חושן משפט קיא כא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קיא · כא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ראובן הלוה לשמעון על פה ושמעון הלוה ליהודה בשטר ומכר יהודה כל נכסיו ובא ראובן לטרוף מהלקוחות שקנו מיהודה מכח שטר שיש לשמעון על יהודה הדין עמו הואיל ושמעון מודה שהוא חייב לו לא היו ללוה נכסים אלא שטרי חובות שיש לו על אחרים לא מיבעיא בעודם בידו שהמלוה גובה שלו מדרבי נתן אלא אפילו מת הלוה ונפלו השטרות לפני יורשים גובה מהם אפי' נעשו השטרות שיש ללוה על בעלי חובות אחר שלוה הוא מהמלוה ואפי' קנו בעלי חוביו של לוה נכסים אחר שלוה הלוה מהמלוה שלו המלוה גובה מהם ומיורשיהם מדרבי נתן:
מפרשים
הדין עמו הואיל כו'. ז"ל הטור אע"פ ששמעון היה יכול לטעון לראובן פרעתי' אין הלקוחות יכולין לדחות לראובן ולומר פרוע אתה משמעון ואין שמעון נאמן בהודאתו עלינו שהוא עושה קנוניא עלינו לפי שסוף סוף צריכין לפרוע לשמעון שהוא המלו' של המוכר שלהן והואיל ויכול שמעון לטרוף מהן גם ראובן שהוא המלו' של שמעון טורף מהן הואיל ושמעון מוד' שהוא חייב עכ"ל. ומיירי שאותן נכסים היו ביד יהוד' כשלוה משמעון או דכ' יהוד' לשמעון דאקני ואם הנכסים מטלטלים צריך להקנותן לשמעון באגב קרקע ובדאקני וקיצר כאן דלא איירי כאן בדין זה וסמך אמ"ש אחר זה וכאן לא בא אלא ללמדינו דאע"פ שראובן לוה ע"פ יכול לגבותו וק"ל:
לא מבעיא בעודם בידו שהמלו' גובה מהן מדר' נתן כו' דכל זה מיירי דהשטרות והנכסים עדיין בידן שלא מכרן הלוה או לוויים שלו מ"ה לא הצריך שיהיה כתוב בשטר המלו' ההקנאות מטלטלים אג"ק אע"ג דשטרות מטלטלים הן דמכל מקום כיון דהלו' הי' יכול לגבות מלווים שלו בעודם בידו בכל ענין מ"ה מלוה של הלוה גובה גם כן מהן מדר' נתן כל זמן שהן בידו וע' בבע"ת שכ' זה הדין בסוף שער מ"ג אכשיש לאותן לווים דהלו' קרקעות אבל נרא' דלפי דמסיק שם דגובה מדר' נתן אין חילוק בין שיש בידן קרקעות או מטלטלים וכן הוא בטור ע"ש ודו"ק:
אפי' נעשו השטרות כו' אחר שלו' כו'. פי' וכ"ש אם כבר נעשו קודם שלוה הלו' מהמלוה הראשון דאז בשעת הלוא' נשתעבדו לו דהא גם הם בכלל נכסי הלוה הן דמשועבדין למלו' וע"ל ר"ס פ"ו דכ' הטור והמחבר זה לשונו ל"ש אם נתחייב לו אח"כ כו' וכתבתי סברא זו וגם סברא איפכא מזו ע' שם ומכאן מוכח שצ"ל שם כסברא זו:
ואפי' קנו בעלי חוביו של לוה כו' כן כ' ג"כ הטור ולכאור' הי' נראה דקאי אמאי דסמוך לו לפני זה שלוה שמעון ליהוד' אחר שלוה הוא וע"ז בא להוסיף ולומר אפי' אם באותה שעה שלוה ממנו יהודה לא היה לו נכסים דהשתא איכא תרתי דל"מ דלא נשתעבד יהודה לראובן מכח שמעון בשעה שלוה ראובן לשמעון אלא אפי' גם לשמעון לא נשתעבדו נכסי יהוד' בשעה שהלו' לו שמעון שהוא קנאן אחר ההלואה אפ"ה גובה ראובן מיהודה מדר' נתן ואף שהלשון קצת דחוק לפי' זה מ"מ קושטא דמילתא הוא לדינא דאפי' אית ביה תרתי הנ"ל יכול ראובן לגבות מיהוד' וגם בסעיף שאחר זה כ' הטור והמחבר ז"ל אחר שלוה הוא מהמלוה וכתבתי שם פירושו דר"ל אחר שלוה לוה השני ממלוה שלו דהוה לוה של מלוה ראשון ולא כע"ש שפירש גם שם דר"ל אחר שלוה לוה הראשון מהמלוה שלו ודחיתי שם דבריו אבל שוב ראיתי בבע"ת סוף שער מ"ג דכ' אף שקנה יהודה אחר שלוה שהעון מראובן וכן הוא משמעות הל' דהטור והמחבר ולפי זה צ"ל דמיירי זה כשלוה שמעון ליהודה קודם שלוה הוא מראובן ואזה כתב דאפילו קנה יהודה (שהוא הלוה של שמעון שלוה מראובן) עד אחר שלוה שמעון מראובן ונמצא שבשעה שלוה שמעון מראובן עדיין לא קנה (יהודה) שמעון כלל וק"ל:
(כד) עמו: ומיירי שאותן נכסים היו ביד יהוד' כשלו' משמעון או שכתב לו דאקנה ואם הן מטלטלים צריך להקנותן אג"ק ובדאקנה וקיצר כאן דלא איירי מדין זה וסמך אמ"ש אח"ז. סמ"ע.