שולחן ערוך חושן משפט קג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · קג · ז · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה

שולחן ערוך

מקום שנהגו לכתוב בשטרות שיוכל לירד לנכסי הלוה ולמכור בלא שומא והכרזה אם נהגו שלא לירד ולמכור כי אם בשומא והכרזה אין לירד ולמכור זולתם:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אין לירד ולמכור זולתם. עיין לעיל בטור סי' ס"א סי"ב דכ' שם תשובת הרא"ש ז"ל אע"פ שכותבים בשטרות שיש רשות למלוה שירד לנכסי הלוה מ"מ אין לעבור על דברי תורה דתנן המלוה את חבירו לא ימשכנו אלא בב"ד. ויש לפרש דמ"ש שיוכל המלוה לירד כו' כגון שלא מצא המלוה דיין שרוצה למשכנו אז יש לו רשות לעשות דין לעצמו כו' ע"ש שדקדקתי עוד דמדתלו בתשובת הרא"ש והמחבר הכל במנהג ש"מ דלא כתב וכן אלא היכא שאין המנהג לעשות כדברי הכתוב בשטר אבל היכא דנהגו לעשות כפשוטו לישנא דשטר הולכין אחריו אף שהוא כנגד הדין משום כל תנאי שבממון קיים וסבר וקיבל כך עליו:


ט"ז

באר היטב

(יב) נהגו:    עיין בסמ"ע ובט"ז מ"ש בזה ע"ש.



קצות החושן

(ד) מקום שנהגו לכתוב בשטרות שיוכל לירד לנכסי הלו' ולמכור בלא שומ' והכרז' ומשמע דהיכא דליכ' מנהג רשות לו לירד ע"פ השטר בלי רשות ב"ד ובטור סי' ס"א הבי' בשם תשובת הרא"ש אע"פ שכותבין בשטרות שיש רשות למלו' לירד לנכסי הלו' מ"מ אין לעבור על דברי תור' דתנן אין המלו' רשאי למשכנו אלא בב"ד וע"ש וע' בסמ"ע וט"ז מ"ש בזה ולענ"ד נרא' דכיון דהא דתנן לא ימשכנו אלא בב"ד דוק' למשכון אבל לגוביינ' שרי וכמ"ש הנ"י בפ' המקבל בשם ר"ת והכא מיירי בלגוביינ' דהא התנה לירד בנכסי הלו' ולמכור וא"כ היינו לגוביינ' ולא בתורת משכון ואע"ג דבסי' צ"ד ס"ק ב' רצונו לומר דלא שייך לגוביינ' אלא ע"פ בית דין אבל מעצמו לא שייך לגוביינ' דמאן שם לי' ואינו אלא למשכון דהא כיון דהתנ' בשטר כן שיהא לו רשות למכור בלא שומ' והכרז' לא שייך לומר מאן שם לך דהוא עצמו יש לו רשות בזה וכיון דלגוביינ' ליכ' איסור דמשכנו שלא ברשות וא"כ ודאי תנאי שבממון קיים ומ"ש הרא"ש בתשו' דשייך איסור משכנו שלא ברשות אולי לא ס"ל הא דר"ת דלגוביינ' שרי או אפשר דמיירי בהתנה לירד לנכסי הלו' למשכון אבל כאן מיירי בלגוביינ' וגם אנו קי"ל כר"ת דלגוביינ' שרי אפי' כלי אוכל נפש א"כ ודאי מהני השטר לירד בעצמו בלא רשות כלל וכן משמע בהנ"י בשם ר"ת דרשאי למעבד דינ' לנפשי' לגוביינ' והבאתי דבריו בסי' צ"ז סק"ב וא"כ מכ"ש הכא דניתן לו רשות ודאי רשאי לירד לגוביינ' מיהו היכא דלא ניתן לו רשות לירד ולמכור אלא ניתן לו רשות סתם לירד בנכסי הלו' והיינו למשכן בזה נרא' דאין איסור למשכן שלא ברשות ולא מהני תנאי:




▲ חזור לראש