הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קג
סימן קג
[עריכה][סמ"ע אות ה] וגם הן רוב מנין. נ"ב עי' במהריב"ל ח"ב סי' כ"ט:
[הגה] וי"א דלוקח לא יכול לסלק הבע"ח. נ"ב בגד"ת דקדק ג"כ מדברי הה"מ דגם ליורשי הלוה יש דסברי דלא מהדרי' עיי"ש. ועל שיטת הרא"ש דללוקח לא הדרי' יש לעיין במה דאמרי' בסוגי' שמו מינה דאשה ואינסב' ומתה לא מהדרי' ולא קתני רבות' יותר דגם בשמו מינה לאחר הנשואין אם הי' החוב מקודם הנשואין דלא מהדרי' דללוקח לא מהדרי' ועיין ש"ך ס"ק י"ט ויש לישב ודו"ק. וחתני הרב מו' הירש הראה לי שנזכר ראי' זו ברמב"ן בחי' בסוגי' דפרה וטלית ושמחתו שכונתי לזה בעזה"י:
[ש"ך אות יד] מ"מ נראה לי דעת הטור כן. נ"ב בתשו' כרם שלמה סי' כ' דהעיקר כסמ"ע ויכול לומר ק"ל כהרא"ש דבהוציא והשביח לא הדרא כלל:
[שו"ע] שמו קרקע לאשה ונשאת. נ"ב שמו ממנה לאחר שנישאת לחוב שחייבה מקודם נישואין תלי' בפלוגת' דהרא"ש ורמב"ם לעיל ס"ט דשמו מלוקח אי מהדרי' לי' וע' בב"י ועיין ש"ך ס"ק י"ט:
[סמ"ע אות כח] הוה בו פסיד' לזה שנשו'. נ"ב והא דלא מהידר ולא משווינן לי' ליורש ולהידר לשיטת הרא"ש שהביא הרמ"א ס"י דבירושה דממילא מהידר ע' תו' ב"ב דף קל"ט דמאי דלא מהידר ל"ה כ"כ פסידא לאחרינא עיי"ש:
[ש"ך אות יח] כתב מהרש"ל בתשובה. נ"ב וע' בתפארת שמואל להגאון מהרש"ק ז"ל:
[ש"ך בא"ד בסופו] וכן עיקר. נ"ב ולזה הסכים ג"כ בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קס"א:
[סמ"ע אות כט] ולא בנאבד ומצאוהו אח"כ. נ"ב וקשה מדברי הטור לקמן סי' רצ"ה שכתב שם אפי' שילם אם לא שילם מעצמו אלא עד שהטריחו לב"ד לכופו לפרוע ואח"כ הוכר הגנב או נמצא הפקדון וכו' ואם גבו מהשומר קרקע או מטלטלין מחזיר לו קרקע או כלים שלו עיי"ש הרי דאף כלים מחזיר וא"כ לאו משום שומא הדרא נגעו בזה דהא במטלטלין לא הדרא אלא ע"כ דהוא מטעם שומא בטעות הרי אף בנגנבו באמת והוכר הגנב הוא בכלל שומא בטעות וצ"ע: