שולחן ערוך חושן משפט צ ב

ראוהו עדים שנכנס למשכן את חבירו ולא ראוהו בעת שיצא או שיצא ולא נראה תחת כנפיו כלום ובעל הבית טוען ואומר כך וכך אפי' אמר מעולם לא נכנסתי שהרי מכחיש את העדים הרי זה פטור שאם אמר נכנסתי ולא נטלתי נשבע היסת שלא נטל כלום והולך שאפשר שנכנס לגזול ולא גזל.

(וי"א כיון שהעדים מכחישין אותו שאינו נאמן בשבועה דהוי מיגו במקום עדים שאינו נאמן אלא ב"ה נשבע ונוטל) (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולא נראה תחת כנפיו כלום. כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם בפ"ד דגזילה ובסמוך כתבתי דמזה משמע דס"ל כשיטת רש"י דאי ס"ל כשיטת ר"ת והרא"ש צריכין לו' דתיבת כלום ט"ס הוא וצ"ל "כלים וכן צריך להגיה גם באשר"י בריש שיטה זו וכמ"ש בפרישה ע"ש וגם בטור הביא לשון הרמב"ם ס"ו וכ' שלא ראו שהוציא כלים מיהו אפשר לו' דהטור שינה לשון הרמב"ם על פי מה שס"ל שהדין כר"ת וכדי ללמדינו לשיטת ר"ת והרא"ש באם לא ראו עדים שהוציא כלים והנכנס מכחיש העדים איך דינו ודו"ק:

אפי' או' מעולם לא נכנסתי כו'. אין זה מקרי הכחשת עדים במה שאומר לא נכנסתי די"ל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתי' וכמ"ש הטור בסי' ע"ט וסי' ל"ב ופ"א ע"ש וכיון דהוא יודע האמת שלא נטל משל בע"ה הכלים טוען ואומר לא נכנסתי ולא נטלתי כלום דלשבע היסת ונפטר:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יא) הרי זה פטור כו'. וכ"פ ר"י נל"א ח"ד והסמ"ג עשין ע"ג דף ק"ן ע"ג וכן נרא' עיקר דמלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתי' כלומר כל מה שאין האדם מחוייב לטעון אע"פ שהוכחש בכך לאו הכחשה הוא כיון שלא הוכחש שחייב ממון דומיא דמנה הלויתיך בצד עמוד פלוני והשיבו לא עברתי בצד עמוד פלוני לעולם לעיל סי' ע"ט סעיף י"א וכ"כ הב"ח. עיין בתשו' מהרשד"ם סי' קע"ד ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סי' כ"ט:

באר היטב

עריכה

(ט) כלום: בסמ"ע כת' שיש להגיה כלים במקום כלום ע"ש (מי שאמר לחבירו קח מפתח החנות ואל תפתחנ' אלא עם פ' והלך ופתח' לבדו ועתה טוען בעל החנות שחסר לו בגד משי אם טענת ברי היא נשבע פותח החנות היסת ונפטר ובטענת שמא מחרימין חרם סתם. הרשד"ם חח"מ סי' ש"ח וע' בספר תמים דעים סי' רכ"ה ורכ"ו. כנה"ג).

(י) פטור: וכן נרא' עיקר דמילתא דלא רמיא כו' כלומר כל מה שאין האדם מחוייב לטעון אע"פ שהוכחש בכך לאו הכחש' היא דומיא דמנה הלויתיך בצד עמוד פ' והשיבו לא עברתי שם לעולם כמ"ש בסי' ע"ט סי"א וכ"כ הב"ח וע"ל סי' ל"ב וסי' פ"א ובתשו' מהרשד"ם סי' קע"ד ובתשו' רש"ך ס"ב סי' כ"ט. ש"ך.

(יא) שנכנס: (בגמרא אמרינן טעמא דעביד אינש דגזים ולא עביד וכתבו התוס' בשם רוקח דאין בכלל זה מי שהוחזק בכך. ט"ז).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}