שולחן ערוך חושן משפט ערב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

השונא האמור בתורה לא מעכו"ם הוא אלא מישראל והיאך יהיה לישראל שונא [מישראל] והכתוב אומר לא תשנא את אחיך בלבבך אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי מצוה לשנאותו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעתו ואע"פ שעדיין לא עשה תשובה אם מצאו נבהל במשאו מצוה לטעון ולפרוק עמו ולא יניחנו נוטה למות שמא ישהא בשביל ממונו ויבא לידי סכנה והתורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים בין צדיקים מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת שנאמר אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

לא מעכו"ם כו':    דאין מצות פריקה וטעינ' בחמור דעכו"ם וכנ"ל:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ג) מעכו"ם כו'. ע' בב"ח שכ' דקי"ל צער ב"ח דאורייתא היינו כשאין שם עכו"ם ולפי דבריו ה"מ בש"ס לתרץ הא דקאמ' אבל לא שונא עכו"ם היינו כשיש שם עכו"ם וע"ש בתוספות ודוק:
 

באר היטב

(ז) מעובד כוכבים:    עיין בב"ח שכת' דהא דקי"ל דצער ב"ח דאוריית' היינו כשאין העובד כוכבים שם ולפי דבריו הוה מצי לתרוצי בש"ס הא דקאמר אבל לא שונא עובד כוכבים היינו כשיש שם עובד כוכבים וע"ש בתוספות ודו"ק. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש