שולחן ערוך חושן משפט עא י

שטר שיש בו נאמנות ויוצא מתחת יד אחר יש מי שאומר שאין מועיל הנאמנות:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ויוצא מתחת יד אחר כו': נראה שהוא מטעם שכ' הטור והמחבר לעיל סי' מ"א בשם הרמב"ם בדין הדומה לזה ז"ל וכן הורו רבותי שאפי' השטר יוצא מיד אחר והלוה טען ממני נפל אחר שפרעתי אע"פ שהוא בתוך הזמן נשבע היסת ונפטר שכיון שאין השטר ביד המלוה אין כאן חזקה עכ"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(כו) ויוצא מתחת יד אחר. ואותו אחר אינו יודע אם הלוה חייב או לא כן הוא בתשובת הרא"ש שם. אבל אם הוא שליש ויודע מה טיבו הוא נאמן כדלעיל סי' נ"ו וא"כ יכול להחזיר השטר למלוה פשיטא דמועיל לו הנאמנות:

(כז) שאין מועיל הנאמנות. פי' ואם הלוה אומר למלוה אשתבע לי שלא פרעתיך ולא יהא שטרי מונח בחנם צריך המלוה לישבע ואפי' יש נאמנות בשטר ואם לא ישבע יחזירו השטר ללוה בלא שבועה וכן אם המלוה אומר ישבע לי הלוה היסת שפרע צריך הלוה לישבע היסת ואם לא יחזירו השטר למלוה בלא שבועה ואם זה אומר ישבע זה וזה אומר ישבע זה יתפשרו ביניהם או יהא מונח עד שיבא אליהו כן מתבאר בתשו' הרא"ש שם ולפי זה להפוסקים דאפי' שניהם רוצים לא יחזיר השטר לשום אחד מהן לא נ"מ בדין זה וכן משמע בתשו' הרא"ש שם שכ' אחר זה וז"ל לכך הארכתי לבאר היאך הדין בין המלוה ללוה לפי שראיתי מפרשים שכתבו שאפי' שניהם מודים לא יוציאנו מתחת ידו אלא קרוע דחיישינן לקנוניא וזה אינו דלא חיישי' לקנוני' אלא בשטר דהורע בנפילה כו' עכ"ל ולפ"ז קצת תימ' על המחבר דלעיל סי' ס"ה סעיף ג' כתב ג"כ סברת הי"א וכאן כ' רק דברי הרא"ש. ודוחק לומר דאשמועי' דנ"מ אפי' להי"א דאפי' יש בו נאמנות לא יחזיר למלוה דדין זה אינו תלוי בכאן וכבר ממילא נשמע דין זה ממ"ש לעיל סי' ס"ה ס"ו דאפי' בשטר שיש בו נאמנות לא יחזיר לא לזה ולא לזה מי שמצאו בשוק וא"כ הי"א שם דס"ל דזה דמי למצאו בשוק פשיטא דאין לחלק בין יש בו נאמנות או לא וע"ש:

באר היטב

עריכה

(כב) מועיל: כת' הסמ"ע נרא' שהוא מטעם שכת' הט"ו בסי' מ"א באם הלו' טען ממני נפל והשטר יוצא מתח"י אחר שכיון שאין השטר ביד המלו' אין כאן חזקה וז"ל הש"ך ואותו אחר אינו יודע אם הלו' חייב או לא כן הוא בתשובת הרא"ש שם אבל אם הוא שליש ויודע מה טיבו דנאמן כמ"ש בסי' נ"ו א"כ יכול להחזיר השטר למלו' ופשיטא דמועיל לו הנאמנות עכ"ל.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}