שולחן ערוך חושן משפט סו לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בד"א שהמוחל חייב בתשלומין בזמן שהשטר כשר והמלוה ראוי ליפרע ממנו אבל אם טען הלוה שהוא מזוייף ואינו יכול לקיימו או שהלוה אלם או עני פטור המוחל מצד מחילתו:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

פטור המוחל כו':    דהא לא גרם לו היזק במחילתו:
 

ש"ך - שפתי כהן

(קי) פטור המוחל מצד מחילתו דלא גרע משורף דלקמן סי' שפ"ו ס"ב:

בכאן הביא הב"י תשובת הרשב"א וז"ל דהלוקח ש"ח מחבירו ואמר ללוקח פרעתיו למלוה יבא וישבע לי שלא פרעתיו לא אמר כלום דכיון ששטרו בידו חזקה לא פרעו ואפי' בא המוכר והודה שפרעו אינו נאמן שאם יש לו מעות יחזיר מעות שנטל ואם אין לו חוששין לקנוניא ובמקום שחב לאחרים אינו נאמן כדאיתא בפ' האשה שנתארמלה עכ"ל ולכאורה תשובת רשב"א זו תמוה גם נצטרך לו' שהוא חולק על הרמב"ם והט"ו לעיל סעיף י"א וכן על הבעל העיטור והרמב"ן והרא"ש והר"ן והט"ו לעיל סעיף ט"ז ושאר הרבה פוסקים שכולם כתבו שהמוכר נאמן לו' פרוע מתוך שיכול למחול וכ"כ בתשובת מהר"א ן' חיים סי' פ"א דף קנ"ד ע"א ע"ב וסי' צ"ב סוף דף קל"ו שתשובת רשב"א זו חולק אמ"ש הפוסקים לעיל שאם לא ישבע המוכר יפסיד הלוקח וס"ל שאין זוקקין את המלוה לישבע ע"ש ולא נהירא שיחלוק על כל הפוסקים הנ"ל ובפרט שדבריה' ברורים ועוד שמשמע כן כדבריהם בש"ס ספיק דמציעא שהמוכר נאמן לו' פרוע מתוך שיכול למחול ועוד שבנ"י ספ"ק דמציעא משמע דהרשב"א ס"ל כהפוסקים הנ"ל ע"ש לכן נראה דבתשובת רשב"א זו הי' המוכר חיי ללוקח בלאו הכי והי' משתעבד לו שטר זה מדר' נתן ובכה"ג א"י למחול ולומר פרוע וכמ"ש לעיל סעיף כ"ו ס"ק פ"ז והיינו שכ' ובמקום שחב לאחרים אינו נאמן כדאית' בפרק האשה שנתארמלה והתם בפ' האשה שנתארמלה מיירי בשעבודא דרבי נתן כן נ"ל:
 

באר היטב

(פ) פטור:    דהא לא גרם לו היזק במחילתו. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש