שולחן ערוך חושן משפט סו כב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · סו · כב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ראובן שיש לו שטר על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה והיה שמעון אחד מעידי המתנ' ואחר עמו ורוצה ראובן לחזור מהמתנה וטוען שהשטר פסול לפי ששמעון הוא נוגע בעדות שרוצה להעיד כדי שיפטר מבעל דינו שהשני נוח לו הדין עמו והרי הוא חשוב נוגע בדבר:
מפרשים
והיה שמעון א' מעידי המתנה: הל' משמע שמיירי שהקנ' לו השט"ח לפני עדים וא"ל שיכתבו לו בשמו הכתיב' דקני לך איהו כו' ע"ד שנתבאר בסעיף ב' והיה שמעון א' מהן והמוכר טוען עתה אמת שנתתי לך הש"ח כנ"ל אבל לא זכית בו כיון דאחד מעידי הכתיב' דקני לך הוא נוגע נמצא דהו' פסול וה"ל מילי במילי. מיהו מדסיים וכתב דחשוב נוגע בדבר משמע דפיסולו הוא מפני שאין אנו מאמינים לו ושרוצה להעיד שקר דומיא דנוגע בדבר שכתב הטור והמחבר לפני זה ולפי מ"ש פסולו הוא אע"פ שאומר אמת משום דהשטר פסול וה"ל מילי במילי לכן צ"ל דגם כאן מיירי שראובן כופר ומ"ש ונתנו ללוי בכתיב' כו' גם כתב ורצה ראובן לחזור בו כו' הכל הוא לפי הנרא' לפנינו מתוך הכתב שביד לוי כתוב בו שנתנו ללוי ועתה שכופר נראה שדעתו שרוצ' לחזור בו ולא שהי' שקר מעיקרו וקאמר דאפי' הכא הדין עמו ואינו דומה לדין שלפני זה דשאני כאן דמיד משעת המתנ' נראה הריעותא משא"כ בדין שלפני זה דבשעת חתימ' לא היה ריעותא וכיון דהן חתומים ה"ל מאז כאלו נחקר' עדותן בב"ד וכמ"ש שם ודוק:
(עב) ונתנו ללוי בכתיבה כו' כלומר שלוי אומר כן וראובן כופר אבל אם מודה ראובן קנה לוי אע"פ ששמעון נוגע וכן משמע מסוף דברי הט"ו וכן כתב הסמ"ע סעיף קטן נ"ד וכן בדין דמה בכך ששמעון נוגע אם ראובן מודה שנתנו לו בכתיבה ומסירה וששמעון עד בדבר וה"ה בכל דבר שצריך עדים בענין אם הבעל דבר מודה שאלו הם עדים אע"פ שא' מהן נוגע או אפי' שניהן נוגעין הענין כשר ועוד דכאן אין צריך עדים כלל דלא איברו סהדי אלא לשקרת וכמו שכתבתי לעיל סעיף ב' ס"ק י"א ע"ש:
(כו) נוגע בעדות. ועיין ש"ך דכתב דוקא שכופר הא אם מודה שנתן אף על גב דהוי נוגע מכל מקום שטר קנין כשר כמבואר בסימן קצ"א. ולענ"ד נראה דליתי' דלקמן בסימן קנ"א מיירי בכתב ידו הא בכתב יד אחר בעינן עידי חתימה או ע"מ וכאן מיירי בכתב יד אחר ואם כן ודאי כיון דליכא עידי מסירה רק ע"ח וחד מינייהו פסול אם כן ליכא שטר כלל ובזה ניחא דליכא חיוב שבועה נגד עד הכשר משום דאף שמודה כל דליכא שני עדים על השטר ליכא שטר קנין ועמ"ש בסימן מ"ב וז"ב. ומן החימא על האורי' שכתב דהסכימו האחרוני' כל דמודה השטר כשר וזה ליחא לפע"ד וכמ"ש: