שולחן ערוך חושן משפט סה כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · סה · כ · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

(לשון רמב"ם פט"ז מה' מלוה] דין י' כל הסעיף) שטר שנמצא שובר בגוף השטר בין מלפניו בין מלאחריו ואפי' במקצתו שטר זה פרוע או שנפרע ממנו כך וכך אפי' יוצא מתחת ידי המלוה ואע"פ שאין על הכתב עדים עושים כמו שכתוב בשובר. (וה"ה אם מצא כתוב בפנקסו שטר פלוני הוא פרוע) (ר"י נ"י ח"ד):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואפילו במקצתו:    כן הוא לשון הרמב"ם ונרא' דר"ל דמקצת השובר נכתב נגד השטר ומקצתו למטה ממנו לאפוקי אם היה כולו למטה ממנו דאינו כלום דאי בעי גייז ליה והשטר נשאר בשלימותו והיינו דוקא כשהמלוה עצמו חי וטוען ברי שאינו פרוע משא"כ כשנפטר דאף אם השובר כולו למטה ממנו במקום דיכול לחתכן אין גובין בשטר זה ובזה מיושב מ"ש בסעיף שאחר זה ראובן נפטר כו' עושין כמ"ש בשובר דקשה מאי קמ"ל הא אף אם המלוה חי וטוען ברי שאינו פרוע הדין כן אלא ודאי קמ"לן שם דאף שנכתב השובר במקום שיכול לחתכו עושין כמו שכתוב בשובר כיון שהן יתומים וטוענין שמא דאין טענינן בזה עבורם משא"כ כשהוא חי וטוען ברי דכתב כאן דצריך שיהא נכתב השובר במקום שאי אפשר לחתכו ודו"ק ולפי זה צריך לומר דמ"ש בין מלפניו מיירי שכתב שם באופן שאינו יכול לחותכו דהיינו ביני שיטי וק"ל ובמצאו כתוב בפנקסו דמחזקינן בפרוע דכל מה שכתוב בפנקסו הוה כאלו העיד עליו שהוא כן וכמ"ש בדרישה שוב ראיתי בר' ירוחם דכתב שם ונמצא כתוב בפנקסו ור"ל שאחרים מצאו כן כתוב וא"ש טפי דתו ליכא מגו וק"ל וכן נראה להגיה בדברי מור"ם "ונמצא במקום "ומצא ועמ"ש בסעיף שאחר זה:

ואע"פ שאין על הכתב עדים:    פי' וגם אין עליו חתימת יד המלוה וכנ"ל:

עושים כמ"ש בשובר:    שאם לא היה פרוע לא היה כותב אותו בגוף השטר:

ש"ך - שפתי כהן

(עא) ואפי' במקצתו כו'. הוא ל' הרמב"ם. ומה שפי' הסמ"ע דר"ל שמקצת השובר נכתב נגד השטר ומקצתו למטה ממנו לאפוקי אם היה כולו למטה ממנו אינו כלום דאי בעי גייז ליה כו' לא נהירא והעיקר שצ"ל ואפי' בקצתו וכן העתיק להדיא בבעה"ת שער נ"ג ל' הרמב"ם ופירושו אפי' בקצה השטר דאל"כ היאך לא יכתוב הרמב"ם דין סמפון היוצא לאחר חיתום שטרות שבש"ס ויכתוב דין אחר מה שלא נזכר בש"ס כלל וכן פסק להדיא בהגהת אשרי פ' זה בורר דלא אמרינן מגו דאי בעי גייז ליה וכ"פ הב"ח ע"ש שהאריך וכן הוא בתשובת הרמב"ן סימן ק' וז"ל וכדתניא סמפון היוצא לאחר חיתום שטרות כשר דאי לאו דפריע לא הוה מרע לשטרי' וההוא ודאי אי בעי גייז ליה כו' וע"ש ועיין מ"ש בסעיף שאח"ז ס"ק ע"ג:


(עב) וה"ה אם מצא כתוב בפינקסו כו'. ע"ל סי' צ"א סעיף ה' מ"ש שם:



באר היטב

(נט) במקצתו:    פי' הסמ"ע דמקצת השובר נכתב נגד השטר ומקצתו למטה ממנו לאפוקי אם היה כולו למט' ממנו דאינו כלום דאי בעי גייז ליה והשטר נשאר בשלימותו מיהו דוקא כשהמלו' חי וטוען ברי שאינו פרוע אבל כשנפטר אף אם השובר כולו למטה ממנו אין גובין בשטר זה והש"ך השיג על פירושו וכתב דהעיקר שצ"ל ואפי' בקצתו ופירש אפילו בקצ' השטר כו' ע"ש (וכעין זה פירש הט"ז והשיג גם כן על הסמ"ע ע"ש).


(ס) עדים:    וגם אין עליו חת"י המלו' וכנ"ל. סמ"ע.


(סא) מצא:    ורבי ירוחם כתב ונמצא כתוב בפנקסו כו' ור"ל שאחרים מצאו כן וא"ש טפי דתו ליכא מגו וכ"נ להגיה בדברי הרמ"א. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש