שולחן ערוך חושן משפט מה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · מה · יד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

היו העדים מרוחקים מהכתב יתר על שני שטין והיה הריוח שבין הכתב והעדים מלא בעדים פסולים או קרובים ה"ז כשר שהרי אינו יכול להזדייף ואם נראה השטר בב"ד קודם שמילאוהו בקרובים או פסולים שוב אין לו תקנה אבל אם הוכשר ע"י מילוי קרובים קודם שבא לב"ד אפילו עשאו המלוה מדעתו שלא מדעת הלוה כשר וי"א דדוקא שמילאוהו מדעת הלוה אבל אם מילאוהו שלא מדעת הלוה פסול:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שוב אין לו תקנה:    דאלמוהו רבנן תקנתייהו ואמרו כל שטר שנראה בב"ד דלא נעשה כתיקון חכמי' הרי הוא כחספא בעלמא:

שלא מדעת הלוה כשר:    שאין שם פסול עליו לאמר שאין בידו לעשות ממנו שטר בלא דעת הלוה ומה"ט נראה פשוט דס"ל דיכול המלוה למלאותו מדעתו בקרובים אפי' אחר היום שנחתם כל זמן שלא נראה בב"ד וכן מוכח באשר"י וכמ"ש בפרישה ע"ש ומ"ש המחבר בסמוך סט"ו דאם מלאוהו למחר כו' פסול לא כ"כ אלא לדעת הי"א שכ' בשמם בסוף סעיף זה דבעינן שימלאו מדעת הלוה וס"ל דשם פסול עליו כל זמן שלא מילאוהו וכל שמילאוהו שלא מדעת הלוה לא נשתעבד בו הלוה והוא דעת ר' יונה וכותיה פסק הרב המגיד משנה אבל הב"י דכתב עליו דעת הרב רבינו אשר שחולק עמו נראה עיקר וא"כ קשה דלא ה"ל להמחבר לסתום ולכתוב בסעיף ט"ו שלא כדעת הרא"ש ולכן נראה שהכל סעיף א' הוא והוא מצורף למ"ש לפניזה בשם הי"א ולהגי' וי"ו וצ"ל והא דמכשרינן כו' וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(כו) שלא מדעת הלוה כשר. שאין שם פסול עליו לאמר שאין בידו לעשות ממנו שטר בלא דעת הלוה ומה"ט נרא' פשוט דיכול המלוה למלאותו בקרובי' אפילו אחר היום שנחת' וכן מוכח באשר"י וא"כ קשה על המחבר דלא ה"ל לסתום ולכתוב בסעיף ט"ו שלא כדעת הרא"ש ולכן נרא' שהכל סעיף אחד הוא והוא מצורף למ"ש לפני זה בשם הי"א ויש להגיה וי"ו וצ"ל והא דמכשרינן כו' עכ"ל סמ"ע ולא נהירא דא"כ לא ה"ל להמחבר לעשות מזה סעיף מיוחד אלא נרא' דס"ל דכ"ע מודו בזה דנהי דיכול לעשות שלא מדעת הלוה היינו כיון שמסר השטר לידו כאלו הרשהו לעשו' אבל מ"מ אין השטר נכשר אלא משעת המילוי וגם באשר"י לא מוכח מידי וי"ל דמודה בזה לה"ר יונה ע"ש:



באר היטב

(כז) מדעתו:    ז"ל הסמ"ע נרא' פשוט דס"ל דיכול המלו' למלאותו מדעתו בקרובים אפילו אחר היום שנחתם כ"ז שלא נרא' בב"ד וכן מוכח באשר"י כו' וא"כ קשה דלא ה"ל להמחבר לסתום בסט"ו שלא כדעת הרא"ש ולכך נרא' שהכל סעיף א' הוא וצריך להגיה וי"ו וצ"ל והא דמכשרינן כו' עכ"ל והש"ך כתב דלא נהירא אלא דס"ל דכ"ע מודו בזה דנהי דיכול לעשותו שלא מדעת הלו' היינו כיון שמסר השטר לידו כאלו הרשהו לעשות אבל מ"מ אין השטר נכשר אלא משעת המלוי וכ"כ הט"ז דהדין שבסט"ו הוא אליבא דכ"ע והכי נקטינן עכ"ל).



קצות החושן

▲ חזור לראש