שולחן ערוך חושן משפט מה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · מה · י · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

יש מי שאומר שאם השטר מסיים באמצע שטה והניחו אותה שטה ועוד אחרת והתחילו לחתום בשטה שלישית פסול שיכול לכתוב באותו חצי שטה מה שירצה ויחזור מעניינו של שטר בשטה אחרונה וכן אם מסיים בסוף שטה והרחיקו העדים שטה שלימה והתחילו העדים באמצע שטה שנייה פסול אם יחתמו זה אחר זה באותה חצי שטה שיוכל לכתוב בחצי השטה החלק שלפני חתימתן פלוני לוה מפלוני מנה ויהא שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת שהוא כשר ויחתוך כל העליון:

הגה: ועי' סי' מ"ד סעיף ג' (עד"מ) ואם השטר מסיים באמצע השטה יכולים העדים לחתום עצמן בחצי שטה הנשארת זה אצל זה ואז למדין מחצי שטה שלפניהם ומשטה שעליהם דאין לחוש לשום דבר (ב"י בשם רשב"ץ):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

והתחילו לחתום בשטה שלישית כו':    בזה אין חילוק בין חתמו זה תחת זה או זה בצד זה כיון שהתחילו לחתום בריש השטה וק"ל:

פסול שיכול לכתוב כו':    נראה דבכה"ג כל השטר פסול אף אם בא לב"ד לגבות בו ועדיין לא נכתב כלום בהשור' וחצי מ"מ היה ראוי לזייף בו ולא היינו מרגישים הזיוף. ודומי' דהפסול דכתב המחבר בבבא שאחר זה הניחו שורה אחת ובשורה שאחריה התחילו לחתום באמצע השורה זה בצד זה דשם נמי כל השטר פסול כשיבא לגבות בו כיון שהיה יכול לזייף לחתכו ולעשות שטר ועדיו בשור' א' וכדמסיק וכמ"ש מור"ם בסי' מ"ד בס"ס ג' ול"ד למ"ש המחבר ומור"ם דאם הרחיקו והניחו שורה וחצי אויר והתחילו העדים לחתום בחצי השור' אחריתי זה תחת זה דאין כל השטר פסול כ"א שורה וחצי האחרונה אם נמצא דבר כתוב בו דשאני התם דא"א לזייף ולעשות ממנו שטר ועדיו בשטה א' כיון שהעדי' חתומי' זה תחת זה וגם אם יבא להוסיף ולכתוב באויר שהניח לא יהיה בו תועלת בהוספת' דהא דאין למדין משטה התחתונה היינו שורה שלימה רצופה וא"כ לא ילמדו גם בזה מכל השטה שע"ג העדים ומכ"ש מחצי השטה שתחתי' שלפני העדי' משא"כ כשהניח אויר חצי שורה ואחריו עוד שורה שלימה דלא יהי' ניכר זיופו וילכו וילמדו מחצי שטה הראשונה ועמ"ש עוד מזה בסי' מ"ד ס"ג בסמ"ע ודו"ק:

אם יחתמו זא"ז כו':    אבל כשחתמו זה תחת זה ליכא למיחש שיכתוב לפני כל עד פלוני לוה מפלוני דשני עדים בשני שטרות כל א' בפני עצמו או בשני שורות בכה"ג אין מצטרפין וא"ת הא איכא למיחש שיעשה זיוף על כל א' מהעדי' שיכתוב לפני חתימתו דכל א' אני חייב לפלוני מנה י"ל דמ"ה לא פסלו לשטר' דהעדי' אפסידו אנפשם דלא ה"ל להתחיל לחתום באמצע השור' ולא פסלו השטר אלא כשיש לחוש שיזייף להוציא ממון מאחרים תו' ואשר"י בפ' ג"פ ועפ"ר:

ואז למדין מחצי השטה כו':    הטעם דמוקמינן העדי' אחזקתייהו דאם לא ראו שהשטר היה כתוב גם באותו חצי שורה שקודם חתימתן לא היו חותמין נפשם בחצי שורה כיון שיכול לזייפו ולעשות ממנו שטר ועדיו בשטה א' וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(טו) שאם השטר מסיים באמצע שטה כו' פסול שיכול לכתוב כו'. כתב הב"ח בטור סעיף ט' דהיינו דוקא לדינא דש"ס אבל לדידן דכתבינן שריר וקיים אין לחוש אם סיים באמצע השטה וכ"כ בהגה' אשר"י עכ"ל ואין נ"ל דכיון דקי"ל דאף לדידן אם כתוב תרי שריר וקיים בשטה שלפני שטה אחרונה כשר וכדכתבו הרשב"א והרשב"ץ ור' ירוחם ותשובת רמב"ן ומביאם ב"י לעיל סימן מ"ד וכן מסיק הטור שם בשם הר"י ברצלוני וכ"כ המחבר שם בסעיף ט' להדיא א"כ יש לחוש שיכתוב עוד איזה דבר בחצי שטה הנשארת ויכתוב אח"כ באותה שטה שריר וקיים. ונראה שלכך כתבו הטור והמחבר כאן בסתם פסול ולא חילקו בין כתוב שריר וקיים או לא ודלא כהב"ח. ומ"ש הב"ח וכ"כ בהגהת אשר"י עיינתי בהגהת אשר"י שם ונראה לפרש דקאי שם אדין דהתחילו העדי' לחתום באמצע שטה זת"ז דאין למדין מחצי שטה ומשטה שלימה שלפניה ועלה קאי וקאמר ועכשיו שרגילים לכתוב שריר וקיים אין לחוש אם סיים חצי שטה ע"כ כלומר כיון דאין העדי' חותמים אא"כ כתוב שריר וקיים ואין כאן לפנינו אלא חד שריר וקיים אין לחוש אם סיים חצי שיטה ולמדין מחצי שטה ומשטה שלפניה. ושוב מצאתי בסמ"ג בהלכות גירושין דף קל"ג ריש ע"ג איתא שם להדיא דברי הגה אשר"י אלו ונראה לעין שמשם הם לקוחים ומבואר שם להדיא כדפי' ואין ספק שהב"ח לא כיון יפה בכאן כן נ"ל ברור:

(טז) פסול אם יחתמו זה אחר זה אבל אם יחתמו זה תחת זה כשר ומכל מקום אין למדין מחצי שטה אחרונה ומשטה שלימה שלפניה וכדלעיל סי' מ"ד ס"ג ס"ק ט' וכתב בד"מ וז"ל בבית יוסף וכן כתב הרא"ש ודלא כר"ש ברצמח דכתב דאם העדים חתומים בכה"ג למדין מחצי שטה שלפניהם ומכ"ש ממה שלמעלה מהם דמחחר שאין דרכן של עדים לחתום עצמן באמצע השטה ולהניח גליון בראש ודאי היה כך כתוב מתחלה וליכא למיחש לזיופא ובתשו' הרמב"ן סי' צ"ד כתב כדברי הרשב"ץ וכתב שם דכן הי' מלמד סופרי' לעשות כן לכתחלה עכ"ל ד"מ וכ"כ הב"ח סעיף י' דמדברי הרא"ש וטור משמע שאפי' חתמו העדי' בחצי שטה זא"ז אין למדין מחצי שטה ומשטה שלימה שלפניה ודלא כהרמב"ן והר"ש בר צמח עכ"ל ודבריהן תמוהין בעיני דפשיטא דהרא"ש וטור שוי' עם הרשב"ץ ורמב"ן דהרא"ש וטור מיירי להדי' בחתמו זה תחת זה אין למדין משום דזה יכולי' העדי' לעשות אבל בחתמו זא"ז כתבו להדיא דהשטר פסול משום שיכול לעשות שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת ואם כן ודאי דהעדי' לא הניחו כן ולכך למדין והרשב"ץ מיירי להדיא דוקא בחתומי' זה אחר זה שהרי כתב הרשב"ץ לפי שאין דרכן של עדי' לחתו' באמצע שטה כדי שלא יפסל השטר משום הנחת הגליון כו' ואי בחתומי' זת"ז מאי פסול משום הנחת הגליון שייך כאן וכן הרמב"ן בתשובה סי' צ"ד מיירי בחתומי' זה אצל זה דוקא שכתב וז"ל אני מלמד לסופרי' לסיים השטר בחצי שטה ולחתו' הם בחצי שטה הנשארת כי מכאן יש לנו הכשר גמור ונאמר כי בודאי כתובה הית' אותה חצי שטה וכן שלמעל' הימנה כשחתמו העדי' שאילולי כן אסור הי' לחתו' בחצי שטה מחשש שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת עכ"ל ומביאו ב"י מחודש ו'. כן נ"ל ברור ודלא כד"מ וב"ח:

(יז) אם יחתמו זא"ז. אבל כשיחתמו זה תחת זה כשר דשני עדי' בשני שטרות אין מצטרפין כ"כ הסמ"ע ס"ק כ"א וכ"כ בעיר שושן דבכה"ג כשר משום דהא קי"ל ב' עדי' בב' שטרות אין מצטרפין כו' ול"נ דהא קי"ל לקמן סימן נ"א איפכא דמצטרפי' עכ"פ לגבות מבני חרי ע"ש אלא נ"ל כאן הטעם כיון דליכא אלא שטה א' בכל שטר ליכא למיחש למידי דיהי' ניכר הזיוף וב' שטרות בכה"ג שאין בשום א' רק שטה א' אין מצטרפי' ואף על פי שהרא"ש והטור כתבו כשר אם נאמר דב' עדי' בב' שטרות אין מצטרפין מכל מקום י"ל דדעת המחבר כמו שכתבתי וגם דברי הרא"ש וטור יש לפרש דה"ק אם נאמר דב' עדים בב' שטרות אין מצטרפי' מוכח דכשר משא"כ אם מצטרפי' י"ל דפסול וחינו מוכרח דכשר אבל מ"מ יכול להיית דכשר מטעמא דפרישית וכן עיקר:

(יח) ואז למדין כו'. דאם לא הי' כתוב כן קודם חתימת העדי' לא היו חותמין ובתשובת רמב"ן איתא דהי' מלמד לסופרי' לעשות לכתחל' כן לסיים השטר בחצי שטה ולחתו' העדי' בחצי שטה הנשארת זא"ז ומביאו בית יוסף מחודש ו':


ט"ז

באר היטב

(טו) שלישית:    בזה אין חילוק בין חתמו זה תחת זה או זה בצד זה כיון שהתחילו לחתום בראש השיט' גם בכה"ג פסול כל השטר אף אם בא לב"ד ועדיין לא נכתב כלום בהשור' וחצי דמ"מ היה ראוי לזייף בו ולא היינו מרגישים הזיוף עכ"ל הסמ"ע וז"ל הש"ך כתב הב"ח דלדידן דכתבינן שריר וקיים אין לחוש אם סיים באמצע השיט' ע"כ ואין נ"ל דכיון דקי"ל אם כתוב תרי ש"ו בשטה שלפני שטה אחרונ' כשר אם כן יש לחוש שיכתוב עוד איזה דבר בחצי שטה הנשארת ויכתוב אח"כ באותה שטה שריר וקיים עכ"ל.

(טז) אחר:    כתב הסמ"ע אבל כשחתמו זה תחת זה ליכא למיחש שיכתוב לפני כל עד פלוני לוה מפ' דב' עדים בשני שטרות כ"א בפ"ע או בשני שטרות בכה"ג אין מצטרפין וא"ל הא איכא למיחש שיעש' זיוף על כ"א מהעדים שיכתוב לפני חתימתו דכל א' אני חייב לפלוני י"ל דמש"ה לא פסלו לשטרא דהעדים אפסידו אנפשייהו דלא ה"ל להתחיל לחתום באמצע השורה ולא פסלינן השטר אלא כשיש לחוש שיזייף להוציא ממון מאחרים עכ"ל ובמ"ש דב' עדים בב' שטרות אין מצטרפין השיג עליו הש"ך דהא קי"ל בסי' נ"א איפכא דמצטרפים עכ"פ לגבות מבני חרי אלא הטעם הוא כיון דליכ' אלא שטה א' בכל שטר יהיה ניכר הזיוף וב' שטרות בכה"ג שאין בשום א' רק שטה א' אין מצטרפין וכן עיקר עכ"ל.

(יז) למדין:    דאם לא היה כתוב כן קודם חתימ' העדו' לא היו חותמין כיון שיכול לזייפו ולעשות ממנו שטר ועדיו בשיטה א'. סמ"ע.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש