שולחן ערוך חושן משפט יט א
שולחן ערוך חושן משפט · יט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אחר שנשאו ונתנו בדבר מכניסים הבעלי הדינים וגדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ואסור לדיין לומר כשיצא מב"ד אני הייתי מזכה אבל חבירי רבו עלי והעושה כן הרי הוא מכלל הולך רכיל מגלה סוד:
מפרשים
וגדול שבדיינים אומר כו': הטעם שלא ירגיש הבע"ד מי זיכה ומי חייב משא"כ אם אחד משאר הדיינים היה אומרו דנתחייב יעלה על דעתו שדיין זה חייבוהו ולכך הקדים נפשו לאמר לו הפסק כמתנקם ממנו ועפ"ר ששם כתבתי בשם ב"י טעם אחר ודחיתי אותו.
(א) וגדול שבדיינים כו' הטעם שלא ירגיש הבע"ד מי זיכה ומי חייב עכ"ל סמ"ע ועיין בתי"ט פ"ג מסנהדרין משנה ב':
(ב) מכלל הולך רכיל כו' כ' מהר"א שטיין בלאוין ט' גם בכלל לאו זה דלא תלך רכיל שלא יאמר א' לנדון הדיין עשה לך שלא כדין במה שחייב אותך כדאמרי' בהגוזל גבי מגרומתא וכו' והביאו הב"ח ואין ראייתו מהגוזל מוכרח' ועיין שם בש"ס:
(א) סוד: כתב הש"ך בשם מהר"א שטיין דגם בכלל לאו זה שלא יאמר א' לנדון הדיין חייב אותך שלא כדין.
(א) הרי הוא. ומכלל זה גם כן שלא יאמר א' לנדון הדיין עשה לך שלא כהוגן במה שחייב אותך ב"ח וכתב כנה"ג דוקא כשאמר א' כן לנדון מעצמו בלי שאלת הנדון אבל אם הנדון שואלו ורואה זכות לזה הנדון והדיין טעה באופן דמצי למהדר אין בזה משום איסור: