שולחן ערוך חושן משפט יז ב

ת"ח וע"ה שבאו לדין מושיבים את החכם ואומרים לע"ה שב ואם לא ישב אין מקפידין בכך:

הגה: ת"ח שבא לדין מותר לעמוד לפניו ולא חיישי' שיסתתמו טענות שכנגדו (ר"ן פ' שבועת העדות):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואם לא ישב אין מקפידין בכך: ואם ישב והעמידו השליח ב"ד אין על הדיינים לחזור ולומר לו שב גמרא והביאו הד"מ ע"ש:

(ו) ת"ח שבא לדין כו'. עיין בא"א דף ע"ה ע"א שלא ידע מאין הוציא הרב דין זה והוא מהרמב"ן והר"ן פ' שבועות העדות ע"ש ומבואר שם מה שהקשה הא"א הא דהוצרך רב נחמן להפרח' אווזא משום דאשת חבר לאחר מיתה היתה ע"ש: