שולחן ערוך חושן משפט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן ד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · קצות החושן · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

כיצד אדם עושה דין לעצמו
ובו סעיף אחד:

סעיף א[עריכה]

יכול אדם לעשות דין לעצמו. אם רואה שלו ביד אחר שגזלו יכול לקחתו מידו. ואם האחר עומד כנגדו יכול להכותו עד שיניחנו (אם לא יכול להציל בענין אחר) (טור). אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין. והוא שיכול לברר ששלו הוא נוטל כדין.

מכל מקום אין לו רשות למשכנו בחובו.

(הגה: מטעם שיתבאר לקמן סימן צ"ז סעיף ו'. ויש אומרים דוקא בחובו ממש אבל אם חייב לו בלא הלואה או שאין צריך למשכנו כי הוא כבר אצלו בפקדון או מצאו ביד אחר -- מותר לתפסו (ריב"ש סי' שצ"ו). ויש אומרים דלא אמרינן עביד אינש דינא לנפשיה רק בחפץ המבורר לו שהוא שלו כגון שגזלו או רוצה לגזלו או רוצה להזיקו יכול להציל שלו, אבל אם כבר נתחייב לו מכח גזילה או ממקום אחר לא (מרדכי ונ"י פ' המניח).

ודוקא הוא בעצמו יכול למעבד דינא לנפשיה אבל אסור לעשות ע"י העכו"ם (תרומת הדשן סי' ש"ד). מיהו אם עבר ועשה ע"י השרים -- אם לא היה יכול להציל שלו בענין אחר -- מה שעשה עשוי (ע' במהרי"ק שורש קס"א).

יש אומרים דלא מיקרי עביד דינא לנפשיה אלא כשמזיק לחבירו כגון שמכהו, ולכן לא יוכל לעשות אלא אם כן יוכל לברר שהוא שלו, אבל תפיסה בעלמא שתפסו למשכון יכול לעשות בכל ענין ויורד אח"כ עמו לדין (מהרי"ק שורש קס"א).

וכל זה מיירי ביחיד נגד יחיד. אבל יחיד נגד רבים והוא מבני העיר עבדי דינא לנפשייהו אם יודעים שהדין עמהם אע"פ שאין יכולים לברר לפני בי"ד כי אינם יכולים להעיד שכולן נוגעין בדבר (תשו' הרא"ש כ"ו סי' כ"ו) עיין בסי' ז' סעיף י"ב וסי' ל"ז. ואם יש חלוקים וטענות ביניהם -- הקהל נקראים מוחזקים לגבי היחיד וצריך לתת להם משכון קודם שירדו עמו לדין (מרדכי פ' המוכר פירות וס"פ לא יחפור). והא דנקראים מוחזקים לגבי יחיד דוקא בענייני מסים אבל לא בשאר דברים. ומ"מ צריך לתת משכון קודם לדין עמו (תרומת הדשן סי' שמ"א).

וכל זה כשאין היחיד תלמיד חכם. אבל אם הוא ת"ח שתורתו אומנתו ויש לו דין בזה מחמת מסים -- אין צריך לתת להם משכון וגם אינם נקראים מוחזקים נגדו (מוהר"ם מריזבורק) ומותר לכוף בענייני מסים ע"י עכו"ם ולהפסידו אם אינם יכולים להוציא ממנו המס בענין אחר (מהרי"ק שורש י"ז וכ"ז):