שולחן ערוך הרב אורח חיים תרלט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן תרלט | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


דיני ישיבת סוכה
ובו: כ"ו סעיפים
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו

סעיף א[עריכה]

"בסוכות תשבו שבעת ימים", ולמדו מפי השמועה: תשבו כעין תדורו; כלומר, כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה, עם מיטותיו ומצעותיו וכלי תשמישו. מכאן אמרו חכמים: כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע. כיצד? היה לו מצעות נאות וכלים נאים, מעלן לסוכה, וכן כל כלי שתיה הצריכים לו יהיו עמו בסוכה כדרך שהן עמו בביתו בכל השנה; אבל כלים שמשהין בהן קמח, והעריבות וכלים של מים, אינן צריכין להיות בסוכה, שאף בכל השנה אין דברים אלו רגילים להיות עמו בבית דירתו, אלא בית יש להם בלבדם:

סעיף ב[עריכה]

כלי אכילה לאחר אכילה, כגון קדירות וקערות, שאחר האכילה הן מאוסין, צריך להוציאן מן הסוכה. וכן דלי או כד ששואבין בו מים, לא יכניסם לתוך הסוכה. וכן לא יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה, כגון שטיפת קדירות וקערות, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. אבל מותר לשטוף כלי השתיה כגון כוסות וצנצניות בסוכה:

סעיף ג[עריכה]

המנורה בשעה שהיא דולקת, צריכה להיות בתוך הסוכה. ואם הסוכה קטנה, בעניין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה או להסכך ותאחז בהן האור ותשרף סוכתו, צריך להניחה חוץ לסוכה, אפילו היא של זהב. ונוהגין שלא להכניס נר של חרס אפילו לסוכה גדולה:

סעיף ד[עריכה]

כיצד מצות ישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. ואם הוא צריך לספר עם חבירו, יספר עמו בסוכה. כללו של דבר, לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו, וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו. לפיכך כל שבעת הימים צריך לקרות וללמוד בתוך הסוכה (אלא אם כן קורא ולומד בבית המדרש). ואם הוא מבין ומדקדק כשלומד, יכול ללמוד חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו, שרוחב האוויר יפה לו להרחיב דעתו. ומכל מקום הכל לפי העניין, שאם יש לו מנוחה בסוכה צריך ללמוד בסוכה. ואם צריך ללמוד מתוך ספרים הרבה, אם אפשר לו להכין להם מקום בסוכתו בעניין שלא יצטרך לפנותם מסוכתו בעת האכילה והשינה ולחזור ולהכניסן בעת הלימוד, צריך ללמוד בתוך הסוכה; אבל אם אי אפשר לו להכין להם מקום בקל בלא טורח רב, ויש לו טורח רב לפנותם ולחזור ולהכניסם, יכול ללמוד חוץ לסוכה, לפי שכל טרחא יתירה שאין האדם מצטער ומונע את עצמו מטרחא זו כדי לישב בביתו בקביעות, אין מחוייב לטרוח כדי לישב בסוכתו בקביעות:

סעיף ה[עריכה]

המתפלל, אם יש לו מנוחה בסוכה שיוכל להתפלל שם בכוונה, צריך לכנוס לסוכה ולהתפלל; שהרי בשאר ימות השנה, כשאינו מתפלל בבית הכנסת, הוא נכנס לביתו ומתפלל. במה דברים אמורים? במקום שאין שם בית הכנסת, או שאי אפשר לו לילך לבית הכנסת; אבל אם אפשר לו לילך לבית הכנסת – ילך, ואינו צריך להתפלל בסוכה:

סעיף ו[עריכה]

המבדיל על הכוס – צריך לכנוס לסוכה להבדיל שם, שהרי בשאר ימות השנה נכנס לביתו להבדיל שם:

סעיף ז[עריכה]

אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, אבל אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה, לפי שבשינה אין לחלק בין עראי לקבע, שלפעמים שאינו מנמנם אלא מעט ודיו בכך; לפיכך זו היא שינת קבע שלו שחייב ליכנס לסוכה בשבילה:

סעיף ח[עריכה]

במקומות הקרים, שיש צער לישן בסוכה מחמת הקור, ואין לו כרים וכסתות כראוי, אין צריך לישן בסוכה. ואפילו יש לו כרים, אלא שאי אפשר לו להכין להם מקום בסוכה לכל שבעת ימי החג, בעניין שיצטרך לטרוח להוציאן מהסוכה בשעת האכילה ולחזור ולהכניסן בעת השינה, והיא טרחא יתירה, ומצטער בטרחא זו בעניין שאם היה לו טרחא כזו לישן בביתו לא היה ישן בביתו, אינו צריך לישן בסוכה, שכל המצטער בישיבת הסוכה פטור מישיבתה, כמו שיתבאר בסימן תר"מ:

סעיף ט[עריכה]

ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה, שאין ישינים בסוכה, רק המדקדקים במצוות. ויש שלמדו עליהם זכות למי שנשוי אשה, שחייב לשמח את אשתו ברגל ונשים פטורות מן הסוכה, אם כן אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה, וכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת כמו שיתבאר בסימן תר"מ, ועל כן הוא פטור משינה בסוכה בלילה. ואפילו אם אשתו אינה טהורה, מכל מקום שייך שמחה כשבעלה מתייחד עמה בחדר אחד כמו שכתבנו. ומכל מקום טוב להחמיר שיהיה לו סוכה מיוחדת, שיוכל לישן שם עם אשתו, ויקיים שתי המצוות:


סימן זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה