לבוש אורח חיים תרלט
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תרלט | >>
סימן תרלט בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח
סעיף א[עריכה]
כל שבעת ימי החג בין ביום בין בלילה עושה אדם סוכתו קבע וביתו ארעי, שנאמר (ויקרא כג, מב): "בסוכות תשבו שבעת ימים", ו"תשבו" פירושו "תדורו", כדלעיל סימן תרל"ג, כלומר שיהא עיקר ישיבתו בסוכה וידור בה כדרך שאדם דר בביתו בשאר ימות השנה, שיכניס בה כליו הנאים, וקובע בה עיקר דירתו, שאוכל בה ושותה בה וישן בה ומטייל בה ולומד בה דבר שאינו צריך עיון, שאינו חושש שמא יטרידוהו. אבל דבר שצריך עיון יכול ללמוד חוצה לה. וכן תפילות, שצריכה כוונה, יתפלל חוץ לסוכה כדי שלא יטרידוהו.
אין מניחין כלי אכילה בסוכה אחר האכילה, מפני שהם נמאסין ואין דרך לשהותן בשאר ימות השנה במקום שדרין שם. אבל כלי שתייה מותרין, ונר אפילו כשהוא דולק והוא צריך לו אין להניחו בסוכה קטנה שאין בה אלא ז' טפחים, שאין דרך שמכניסין נר דולק במקום צר כזה, שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהם האור. וכל מה שאין דרך לעשות כל השנה בדירת קבע אין עושין בסוכה, שהיא עכשיו דירת קבע שלנו. ועוד יש לחוש שמא ישרוף הסוכה, ויצטרך לצאת ממנה ולא יהא לו אחרת לישב בה. אבל בגדולה מותר כשהוא דולק. ואם אינו דולק, אפילו בגדולה אין מניחין בה, כי הוא מן הדברים הנמאסין. וכן אין משתמשין בסוכה דברים של בזיון, כגון שטיפת קדרות וקערות וכיוצא בהם, שלא יהא המצוה בזויה עליו.