שולחן ערוך אורח חיים תרח א
שולחן ערוך אורח חיים · תרח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אוכלים ומפסיקים קודם בין השמשות, אשצריך להוסיף מחול על הקודש. ותוספת זה אין לו שיעור; אלא קודם בין השמשות, בשזמנו אלף וחמש מאות אמה קודם הלילה, צריך להוסיף מחול על הקודש, מעט או הרבה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
קודם ב"ה. כתיב בטור דמקרא נ"ל שצריך להוסיף מחול על הקדש בין באיסור אכילה בין באיסור עשיית מלאכה. ונראה דמתכוין על הקרא דילפי' בפ' בתר' דיומא דיש ג"ש דעצם עצם דהיינו דילפי' שאין עונש ואזהר' בתוס' מן החול מג"ש דדוקא בעצם היום יש עונש ואזהרה ולא בתוס' וממילא שמעי' דעכ"פ יש חיוב להוסיף מחול על הקדש בי"כ וכן אי' שם בגמ' בפ' י"כ דמאן דיליף מעצם עצם לא יליף תוס' חול מן קרא דועניתם בט' בערב אלא קרא דועניתם אתא לחיוב אכילה בעי"כ וכמ"ש בריש ה' יה"כ וא"כ הטור דנקיט ליה קרא דועניתם לענין חיוב אכילה כדלעיל ע"כ יליף תוס' מחול מעצם עצם ומ"ה לא זכר תוס' מחול על הקודש לענין שבת בסי' רס"א ולא בי"ט כמ"ש ב"י סי' רס"א דלא ס"ל להטו' תוס' חול אלא לגבי י"כ ובלבוש כתו' דיליף כאן מקר' דועניתם בערב וק' דא"כ לא ה"ל חיוב אכילה מקרא זה דמאן דדריש הא לא דריש הא כמבואר שם בפ' י"כ. ועוד כ' בלבוש דילפי' מבחריש וקציר תשבות ועי"ז קשה דלמאן דיליף מזה ס"ל ה"ה נמי כל שבת וי"ט בעי' תוס' כדאיתא בפ' י"כ וא"כ מ"ט כ' רבינו הטור דוקא בי"כ יש תוס' ובשבת וי"ט לא כתב כלום בסי' רס"א אלא כדפרישית:
מגן אברהם
תוספות עינוי דאורייתא אך אין בו כרת:
באר היטב
(א) להוסיף: מדאורייתא אך אין בו כרת. וה"ה ממלאכה צריך להוסיף עיין אחרונים.
משנה ברורה
(א) שצריך – ותוספת זה אין בו כרת, כי אם מצוות עשה, וילפינן בגמרא (ראש השנה ט א) מדכתיב: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם", ואמרינן: יכול בתשעה מתענין? תלמוד לומר "בערב". אי בערב, יכול משתחשך? תלמוד לומר "בתשעה". הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום, כדי להוסיף מחול על הקודש. וגם ביציאתו מוסיף, מדכתיב: "מערב עד ערב":
(ב) שזמנו – רוצה לומר, ששיעור בין השמשות הוא שיעור מהלך אלף וחמש מאות אמה, והוא לערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים. וקודם לזה צריך להוסיף מעט. ושיעור התוספת עם בין השמשות ביחד עולה כמעט חצי שעה.
והנה השולחן ערוך הזכיר שזה דעת רבינו תם וסייעתו. ואזיל לשיטתו בסימן רס"א ס"ב. וכבר כתבנו שם דהרבה מהראשונים חולקין על זה, וגם הגר"א הסכים לשיטתם, דבין השמשות מתחיל תיכף אחר תחילת השקיעה, דהיינו משעה שהחמה נתכסה מעינינו. וזמן התוספת שצריך להוסיף, היינו קודם שקיעת החמה. ועיין שם במ"ב סקכ"ג לעניין שיעור הוספה לפרוש ממלאכה, והוא הדן הכא לעניין אכילה: