שולחן ערוך אורח חיים תרד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תרד · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אמצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה.

הגה: ואסור להתענות בו באפילו תענית חלום (מהרי"ל). ואם נדר להתענות בו, עיין לעיל סי' תק"ע סעיף ב':

מפרשים

מגן אברהם

ויש למעט בלימודו בעי"ה כדי לאכול ולשתות (ברכות ד' ח'):


(א) ואסו' להתענות:    במהרי"ל אי' דהא דמר ברי' דרבינא יתיב כולי שתא בתעניתא בר מעי"ה ופורים ושבועות ומיירי שכל השנ' כשחלם לו חלום רע הי' מתענה חוץ מימים אלו (וכ"כ הב"י בסימן רפ"ח בשם הרשב"א) ואם ירצה להתענו' עד סעוד' המפסקת שרי עכ"ד וכ"כ בה' תענית וצ"ע למה כ' רמ"א כאן שאסור להתענות ת"ח וגבי פורים כתב שמותר להתענות ת"ח וכן בשבועות לא הזכיר כלל מזה ואפשר לומ' כיון די"מ דמיירי בשאר תעניתים א"כ בת"ח יש להתענו' ולכן פסק בפורים ובשבועות דיש להתענות משא"כ בעי"ה כיון האכילה נחשב' עינוי אין להתענות וכ"כ של"ה, ומ"מ צ"ע כיון דבי"ט אסור מדאורייתא להתענו' א"כ ה"ל להחמיר מספק שלא להתענו' בשבועו' ת"ח ואי ס"ל דמר בריה דרבינא לא קאי את"ח א"כ גם בעי"ה יש להתענו' לכן נ"ל דיש לנהוג כמהרי"ל דודאי אם מתענה עד סעוד' המפסקת ליכא איסורא דאפילו למ"ד דהוא דאוריי' ל"ד לשבת דהתם כתיב וקראת לשבת עונג ואסור להתענו' בו כלל משא"כ כאן דמצוה לאכול ואם אכל פעם א' ביום דיו וא"צ למיתב תענית לתעניתו, ומ"ש בסי' תקס"ח ס"ה מיירי כשהתענ' כל היום וכמ"ש בהגמ"נ שמהר"ש הורה להתענות ב' ימים רצופים וכ"ה בספר חסידים סימן ר"כ, ומיהו מי שאינו ירא א"צ להתענות כלל כמ"ש סוף סי' ר"כ:

כתב של"ה הנוהגי' שלא לאכול בשר כי אם בימים שא"א תחנון או במקומות שאין מרבים בסליחות באשמורת א"כ גם הלילה י"ט ומותר לאכול בשר בלילה ובמקומות שמרבין באשמורת בסליחות אז לא מחזיקים הלילה לי"ט ואסור לאכול בשר ע"כ ומ"מ צ"ע דהא בכל פעם שמחזיקי' הלילה לי"ט אין נופלין במנחה שלפניו והכא נופלין ש"מ דאין מחזיקים הלילה לי"ט ולכן נ"ל דדוקא מי שאוכל בליל' ממש אבל אם אוכל קודם צ"ה לא יאכל בשר אף על פי שהתפלל ערבית כנ"ל ומי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מי"ט עיין סי' תק"ע סס"א דשרי בעי"ה מ"מ נ"ל דבלילה אסור כיון שנדר בהדי' ועמ"ש סוף סימן תר"ח:

באר היטב

(א) לאכול:    ויש למעט בלמודו בערב יום כפור כדי לאכול ולשתות ברכות דף ח' ועיין יד אהרן.


(ב) חלום:    המ"א העלה דאם מתענה עד סעודה המפסקת ליכ' איסור' עיין שם ובשל"ה אוסר להתענות כלל עיין מ"א ואם טעה והתענה כל היום צריך למיתב תענית לתעניתו כמ"ש סי' תקס"ח ס"ה וט"ז כתב דא"צ למיתב תענית לתעניתו אחר י"כ עיין סי' רפ"ח והר' בית יעקב כתב שצריך למיתב תענית לתעניתו אחר י"כ ע"ש ועיין סי' רפ"ח מש"ש וע' יד אהרן. כתב של"ה הנוהגים שלא לאכול בשר כי אם בימים שאין אומרים תחנון אז במקומות שאין מרבים בסליחות באשמורת א"כ גם הלילה י"ט ומותר לאכול בשר בלילה אבל במקומות שמרבין באשמורת בסליחות אז לא מחזיקינן הלילה לי"ט ואסור לאכול בשר ע"כ וכתב המ"א ומ"מ צ"ע דהא בכל פעם שמחזיקים הלילה לי"ט אין נופלין במנחה שלפניו והכא נופלין ש"מ דאין מחזיקין הלילה לי"ט ולכן נ"ל דדוקא מי שאוכל בלילה ממש אבל אם אכל קודם צ"ה לא יאכל בשר אע"פ שהתפלל ערבית ע"ש ומי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מי"ט עיין סי' תק"ע סס"א דשרי בעי"כ מ"מ נ"ל דבלילה אסור כיון שנדר בהדיא. מ"א.


משנה ברורה

'(א) מצוה לאכול' וכו' – דכתיב: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב". היה לו לכתוב: 'בתשעה לחודש בערב תענו את נפשותיכם עד ערב' וכו'; ומדכתיב "ועניתם כו' בתשעה לחודש", משמע שיתענו בתשעה. ובאמת יום הכיפורים אינו אלא בעשרה לחודש.
וקיבלו חז"ל דאדרבא, מצווה מן התורה לאכול בערב יום הכיפורים, ורצה הקב"ה ליתן שכר בעד האכילה כאלו התענו, שאינו דומה מצווה שיש בו צער, כמו שאמרו (אבות פרק ה משנה כג): "לפום צערא אגרא". אילו כתב: 'בתשעה לחודש תאכלו', לא היה לנו שכר אלא כמקיים מצותו על ידי אכילה. ולכן שינה הכתוב וכתב מצות אכילה בלשון תענית, שיהיה נחשב אכילה זו לפני הקב"ה כאילו היה תענית, כדי ליתן שכר כמקיים מצווה בצער עינוי.
ויש לאדם למעט בלימודו בערב יום הכיפורים, כדי לאכול ולשתות:


(ב) אפילו תענית חלום – אכן אם מתיירא לנפשו ורוצה להתענות, יתענה עד סעודה המפסקת, דוודאי מן הדין סגי כשיאכל פעם אחת.
ואם אינו מתענה היום כלל, טוב שיתענה איזה יום אחר יום הכיפורים.
ואם חל ערב יום כיפור באחד בשבת, ובשבת שלפניו התענה תענית חלום, שצריך למיתב תענית לתעניתו אחר השבת, אין לו להתענות ערב יום הכיפורים; אלא ידחה עד אחר עבור המועד (היינו אחרי שמחת תורה). ולפי דעת הט"ז לעיל בסימן רפ"ח סק"ג, אין צריך שוב להתענות אחר יום כיפור, דיום הכיפורים כיפר גם על זה. ומי שקשה לו התענית יכול לסמוך על זה.
מי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מיום טוב, נתבאר בסימן תק"ע שמותר לאכול בערב יום כיפור, דבלשון בני אדם מקרי יום טוב. ולא מיבעי בסעודה המפסקת, אלא אף גם בשחרית, דאנן רגילין לאכול בשר גם בשחרית, וכל הנודר, אדעתא דמנהגא נדר. אבל בלילה של ערב יום כיפור אסור.
ודוקא בנודר ממש. אבל מי שלא נדר בהדיא, אלא שנוהג כך שלא לאכול בשר כי אם בימים שאין אומרים בהם תחנון, אזי אפילו בלילה של ערב יום הכיפורים מותר לאכול. ודווקא בלילה ממש, אבל לא מקודם לזה, אף על פי שהתפלל ערבית:






▲ חזור לראש