שולחן ערוך אורח חיים תקפח ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם שתקעו כולם כאחד, לא יצא, שאין כאן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה.
- הגה: ואם שניים תקעו כאחד על הסדר, ואפילו אחד תקע בחצוצרות, יצא, דיהיב דעתיה על השופר (הגהות אשירי וגמרא פרק ראוהו בית דין).
מפרשים
דיהיב דעתיה על השופר. פי' בזה אמרי' תרי קלא מתרי גברי משתמעי כיון דחביב עליה נותן דעתו עליו אבל בעלמא לא משתמעי אפי' מתרי גברי תרי קלא וכ"ש מחד גברא ובחנם תמה ב"י על הג"א בזה:
שמע. כגי' תוס' שם ע"ש:
סעיף ד
היה זה. ירושלמי דברכות שם ופ"ב דמגילה שם:
סעיף ה
י"ט כו'. דמש"ש ב"ד דאקראי מ"מ ב"ד סמוך בא"י בעינן. רמב"ם וש"פ. ורש"י ורא"ש וטור כתבו ב"ד של כ"ג בעינן וכולם חלקו על הרי"ף שמפ' באיזו ב"ד מופלג וע' רא"ש:
ואסור כו'. ע' תוס' דשבת ל"ו ד"ה הא ר"י כו' וד"ה הא ר"ש כו'. ונפקא מינה שדין זה לכולי עלמא בין לפסק ש"ע בסי' תצ"ה ס"ד בין לפסק הרב שם:
(ט) שתקעו כולם כאחד וכו' – דהיינו שאחד עשה תקיעה, והשני תרועה, והשלישי התקיעה השניה, וכן כולם. ואינו יוצא בזה, כדמסיים, שאין כאן פשוטה וכו', דבעינן שתהא תרועה באמצע, ולפניה ולאחריה תקיעה, ולא שיהיו כל הקולות בבת אחת. וצריך לתקוע מחדש. ומכל מקום הברכה לא הפסיד אם לא הפסיק בדבר אחר. ויש מי שאומר דעל כל פנים ידי תקיעה אחת יצא, וצריך להשלים עליה ח' קולות מתרועה ואילך. ויש אומרים דאפילו ידי תקיעה אחת לא יצא, וצריך להתחיל מחדש כל הט' קולות.
(י) ואפילו אחד תקע בחצוצרות – אף על גב דהקולות משונים.
(יא) יצא וכו' – ואף על גב דבכל מקום אמרינן דתרי קלי לא משתמעי (עיין לעיל סימן קמ"א), שאני הכא שהוא מצווה הבאה לזמן וחביבא ליה, ויהיב דעתיה לשמוע יפה.
והיכי שתקעו שלושה בני אדם בבת אחת, כל אחד שלושה קולות, יש אומרים שיצא בשמועתו משום תשעה קולות, כיוון דתרי קלי משתמעי גבי שופר. ומשום ששמע כל השלושה תר"ת בפעם אחת אין קפידא, דלא קפדינן, רק שישמע תקיעה מלפניה ותקיעה מלאחריה ותרועה באמצע, והא שמע.
וכן הוא הדין לדידן, שתוקעין תשר"ת ותש"ת ותר"ת, אם שמע אותם משלושה בני אדם, שכל אחד תקע סדר שיוצא כל התקיעות בשמיעתו בבת אחת.
ויש אומרים דאפילו בשופר אין תרי קלי משתמעי כדי לצאת בשתיהם, ולא יצא אלא באחת מהם. וראוי להחמיר כסברא זו. ועיין ביאור דעה זו בביאור הלכה.
(*) ואם שנים תקעו כאחד כל הסדר: עיין מש"כ במשנה ברורה לענין אם תקעו שלשה ביחד כל א' סדר א' והוא היה בדעתו לצאת בזה ידי כולם והוא מן הריטב"א ומטעם דתרי קלי משתמעי והי"א בתרא הוא ג"כ מריטב"א וכן הביא סברא זו הרשב"א בחידושיו בסוגיא דט' תקיעות בתירוצא קמא ונראה לענ"ד דלדעה זו אם כיון לצאת ידי כולם גם ידי אחד לא יצא וידי אחת דקאמר כונתו בכיון רק לאחת אז יצא משום דהיכי דחביב ליה ויהיב דעתיה אין קול השני שאינו חפץ בו מפריעו מלשמוע משא"כ בהיכי שצריך לב' הקולות לא יצא בשום אחד מהם דא"א לשמוע היטב ב' קולות ואף דבסוגיא שם מוכח דשומע שופר וחצוצרות ביחד ויוצא ואע"ג דגם החצוצרות צריך לשמוע צ"ל דאין החצוצרות עיקר חיוב באפי נפשה ואינו אלא מתכסיסי השופר ואפילו לא שמע קול החצוצרות היטב נמי לא איכפת לן וכן מצאתי לריטב"א בדף כ"ז שכתב ג"כ כדברינו וז"ל דהתם א"צ אלא לשמוע קול אחד דהיינו השופר שמצות היום בשופר ולהכי שפיר משתמעי לכוין בקול השופר שהוא צריך לשומעו מבין קולות החצוצרות ומסיים שם הא לשמוע שניהם ממש בצריך להם אפילו מתרי גברי לא משתמעי וכדבעינן למימר לקמן עכ"ל ובודאי כיון לסוגיא דשמע ט' תקיעות שהעתקנו דבריו משם ולפ"ז במכוין לתרוייהו לא יצא כלל לדעה זו וכבר כתב הריטב"א דיש לחוש להחמיר: