שולחן ערוך אורח חיים תקפז ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפז · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אם התחיל לתקוע בבור, ועלה חוץ לבור וגמרה, יצא, שכל מה ששמע בין בפנים בין בחוץ היה קול שופר.
- הגה: וכן אותם שהיו בבור בתחילת התקיעה (גמרא).
מפרשים
(ד) בתחילת התקיעה: אפי' לא יצאו לחוץ יצאו י"ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר כמש"ל וכ"כ הב"ח:
(ג) בתחילת: ואפי' לא יצא לחוץ יצאו י"ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר. ב"ח מ"א. וט"ז ס"ק ג' לא כ"כ ע"ש.
(ט) ועלה חוץ לבור וכו' – ומיירי שביחד הוציא ראשו והשופר מן הבור. ומילתא דפשיטא הוא דשרי, אלא דקא משמע לן דלא חיישינן למיגזר דילמא אפיק רישיה מעל לבור ואכתי שופר בבור ותקע, ואפשר בזה לשמוע קול הברה (גמרא). ובהוציא השופר תחילה וראשו עדיין בבור ותקע, אם חיישינן בזה לקול הברה, תלוי בפלוגתת הפוסקים אם מחוץ לבפנים נשמע קול הברה, ויתבאר במשנה ברורה לקמיה.
(י) וכן אותם שהיו בבור וכו' – פירוש, ועלו גם כן ביחד עם התוקע ושמעו גמר התקיעות בחוץ, ויצאו ידי חובתם גם כן מטעם הנ"ל, שכל מה ששמעו היה קול שופר. ויש מקילים בזה אפילו לא יצאו כלל, רק שמעו גמר התקיעות שתקע בחוץ בהיותם בבור, ולא חיישינן לקול הברה, דדווקא מבפנים לחוץ נשמע קול הברה אבל לא מבחוץ לפנים. ולמעשה יש להחמיר בשלא יצאו לתקוע שנית בלי ברכה, אם אינו ברור להם שקול שופר שמעו.
התוקע שהכניס שופר לבור ותקע, והוא בעצמו עומד כולו מבחוץ, העומדים בבור יצאו בתקיעתו, והוא עצמו לא יצא אלא אם כן ברור לו שקול שופר שמע.