שולחן ערוך אורח חיים תקפה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צריך לתקוע מעומד.

הגה: ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין.

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

מעומד. דכתי' יום תרוע' יהי' לכם וילפי' מלכ' דגבי מומר ובעומר כתיב חרמש בקמה א"ת בקמה אלא בקומה:


 

מגן אברהם

(א) מעומד:    ואין לסמוך על דבר שאם ינטל אותו דבר יפול [ד"מ מהרי"ל] ועמ"ש ריש סי' קמ"א ונ"ל דאם תקע מיושב יצא דהא שופר ילפי' מעומר ובעומר גופא יצא כמ"ש סי' תפ"ט, וגם השומע צריך לעמוד אם לא שמע על סדר הברכו' מעומד (רדב"ז ח"א) (כ"ה) ולא ידעתי מנ"ל הא (כ"ה):
 

באר היטב

(א) מעומד:    ואם תקע מיושב יצא. מ"א ע"ש.
 

משנה ברורה

(א) לתקוע – וכן הברכה צריך להיות בעמידה, כמו כל ברכת המצוות, וכדלעיל בסימן ח' סעיף א [אחרונים].

(ב) מעומד – דכתיב: "יום תרועה יהיה לכם", וילפינן מ"לכם" דגבי עומר, ובעומר כתיב "חרמש בקמה", אל תקרי "בקמה" אלא "בקומה".

וכתב המגן אברהם, דלפי זה אין לסמוך על שום דבר, באופן שאם ינטל אותו דבר יפול, שעמידה זו חשובה כישיבה. ומכל מקום בדיעבד, אף אם תקע מיושב לגמרי יצא, דקרא אסמכתא בעלמא הוא ולכתחילה.
והציבור השומעים התקיעות, לא הטריחום לעמוד, משום כבוד ציבור, וגם כי עתידים לשמוע מעומד התקיעות שעל סדר הברכות של מלכויות זכרונות וכו'. ועכשיו נהגו הציבור לעמוד כולם גם בשעת התקיעות שתוקעין קודם מוסף. ואף על פי כן נקראין תקיעות דמיושב, מאחר שרשות לישב בהם. ואם יחיד שומע תקיעות לצאת בהם, ואינו עתיד לשמוע על סדר הברכות, צריך מדינא לעמוד לכתחילה.

(ג) במקום שקורין – כדי שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה.

וראוי ליתן לתקוע לצדיק והגון, ובלבד שלא יהא מחלוקת בדבר. ועל כל פנים צריך שידע לכוין להוציא הציבור בתקיעתו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש