שולחן ערוך אורח חיים תקפד ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפד · ד
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
מלין בין קריאת התורה. ואומרים יום ליבשה בר"ה שחל בשבת כ"כ לבוש וקודם לתקיע' שופר זכר לאילו של יצחק וברית של אברהם היה קודם:
שמעתי שהגאון הרב מהר"ר פייוויש מקראקא ז"ל היה מל בר"ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה המלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר:
מגן אברהם
(ז) מלין: ועכשיו נהגו לימול אחר יציאת בה"כ (כ"ה) ע"ש הטעם ואנו אין נוהגין כן בשבת א"א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא"א יום ליבש' וה"ה בכל י"ט ונ"ל הטעם דבשבת אין לחוש כ"כ לסמיכת גאולה לתפילה כמ"ש סי' קי"א ועיין בלבוש:
באר היטב
(ד) מלין: כתב ט"ז שמעתי שהגאון מוהר"ר פייבש מקראקא היה מל בר"ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה מלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר: כשחל בשבת א"א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא"א יום ליבשה וה"ה בכל י"ט מ"א ועיין לבוש. וע' סי' ת"צ סעיף ז' מש"ש.
משנה ברורה
(יא) בין קריאת התורה וכו' – דכך הסדר: "ברית אברהם" [שהיא המילה] "ועקידת יצחק", וכדאמרינן בראש השנה: למה תוקעין בשל איל? כדי להזכיר אילו של יצחק. ועוד, דמילה מצוי יותר מתקיעה, וכתדיר דמיא לגבי תקיעה והוא קודם [הגר"א].
- ובמקום שנוהגין למול בבית שהתינוק שם, מלין אחר יציאה מבית הכנסת, כדי שלא יהיה טרחא דציבורא לילך שם ולשהות ולחזור לבית הכנסת. ומכל מקום אם אין הבית רחוק מבית הכנסת, באופן שלא יהיה שהות הרבה וטורח הציבור, טוב למול קודם תקיעת שופר, כדי שיהיה בידם זכות המילה בעת תקיעת שופר [מטה אפרים].
(יב) לתקיעת שופר – ובשבת שאין שם תקיעת שופר, מלין אחר אשרי, ואחר המילה וברכותיה אומרים יהללו. ויש מי שכתב שגם בשבת מלין קודם אשרי, כדי שלא יהיה הפסק רב להקדיש.
- כשחל מילה בראש השנה בשבת, אומרים "יום ליבשה" קודם סיום ברכת הגאולה, שהוא שבח על המילה; אבל כשחל ראש השנה בחול, אין אומרים "יום ליבשה".
- גדול אחד נהג, כשהיה מוהל בראש השנה, לא קינח פיו אחר המילה, אלא בפה המלוכלך בדם המילה תקע, לעָרֵב מילה בשופר. ונראה שאף על פי כן יקנח פיו מבחוץ, וגם ירחץ ידיו, משום כבוד הברכה [מטה אפרים].