שולחן ערוך אורח חיים תקפג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפג · ב

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק.

הגה: יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא. ועוד, שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפילה (מהרי"ל).
והולכין אל הנהר לומר פסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתינו" וגו' (מנהגים).
וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי), ומנהג נכון הוא.

מפרשים

מגן אברהם

(ג) כבש:    ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר משום טעם הראשון:

(ד) אגוזים:    שמעתי שהגדולי' קרוים אגוזים והקטנים קרוים לוזים וכ"מ ברבה שיר השירים אבל לפי הטעם השני שניהם אסורים:

(ה) הנהר:    שיש בו דגים חיים (מנהגים ומט"מ) עיין סי' תצ"ז ס"ב אבל בכתבים כתוב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיע' החמה ולו' פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל:

(ו) ושלא לישן:    האר"י אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י התפלות והתקיעות ובב"ח כת' שהר"ם ישן בר"ה והיושב בטל כישן דמי:

באר היטב

(ד) כבש:    ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר מטעם הראשון.

(ה) כיחה:    לפי טעם זה הגדולים וקטנים שקורין לוזים אסורים.

(ו) הנהר:    שיש בו דגים ובכתבים כתב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר. ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו'.

(ז) לישן:    האר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך על ידי התפלות והתקיעות וב"ח כתב שהר"מ ישן בר"ה. והיושב בטל כישן דמי עיין תוס' עכו"ם דף ה' עמוד ב' טעם שתקנו להרבות בסעודה בר"ה.


משנה ברורה

(ו) ראש כבש – וטוב יותר של איל.

(ז) לומר נהיה לראש – ועל כן, אם אין לו ראש כבש, יאכל ראש אחר, של בהמה או של עוף:

(ח) הנהר וכו' – ולומר "תשוב תרחמנו" וגו', משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים כשהלך להקריבו על גבי המזבח, ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה.

וטוב למקום שיש בו דגים חיים, לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע, ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב, נהר או באר. וטוב שיהיה מחוץ לעיר.
ויש לילך ביום א' אחר מנחה, קודם שקיעת החמה, ולומר פסוק "מי אל כמוך" וגו', עד כאן לשונו. ובקצת מקומות ראיתי, כשחל יום א' בשבת, הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר, ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה, לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג].

(ט) שלא לישן וכו' – משום דאיתא בירושלמי: מאן דדמיך בריש שתא, דמיך מזליה. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן, שכבר נתעורר המלאך על ידי תפילות ותקיעות. וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בראש השנה. ויושב בטל כישן דמי.

ועיין בחיי אדם שכתב, דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד. ואם ראשו כבד עליו, יישן מעט אם אי אפשר לו בלא זה. ויש נוהגים לגמור כל התהילים.






▲ חזור לראש