משנה ברורה על אורח חיים תקפג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים תקפג |


סעיף א[עריכה]

(א) וכשיאכל רוביא וכו' – והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל, כל מדינה ומדינה כלשונה.


(ב) יהי רצון – מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו שירבו זכיותינו. וכתב אליה רבה בשם של"ה: יתעורר אדם בתשובה כשיאמר יהי רצון, ויתפלל על זה בלב שלם.


(ג) תפוח מתוק בדבש – והתפוח עיקר, ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא, מכל מקום צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש.


(ד) תתחדש וכו' – ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה, מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה.


(ה) שנה מתוקה – ועל כן יש נמנעים לבשל בראש השנה מיני חומץ, בארש"ט וכדומה. ועל כן האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים, אין מבשלין אותן בחומץ.

והנה כל אלו העניינים, עושין הכל לסימן טוב. ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו, מלבד גודל האיסור, כדי שיהיה לסימן טוב; רק יהיה שמח ליבו ובטוח בד' עם התשובה ומעשים טובים.

סעיף ב[עריכה]

(ו) ראש כבש – וטוב יותר של איל.


(ז) לומר נהיה לראש – ועל כן, אם אין לו ראש כבש, יאכל ראש אחר, של בהמה או של עוף:


(ח) הנהר וכו' – ולומר "תשוב תרחמנו" וגו', משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים כשהלך להקריבו על גבי המזבח, ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה.

וטוב למקום שיש בו דגים חיים, לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע, ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב, נהר או באר. וטוב שיהיה מחוץ לעיר.
ויש לילך ביום א' אחר מנחה, קודם שקיעת החמה, ולומר פסוק "מי אל כמוך" וגו', עד כאן לשונו. ובקצת מקומות ראיתי, כשחל יום א' בשבת, הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר, ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה, לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג].


(ט) שלא לישן וכו' – משום דאיתא בירושלמי: מאן דדמיך בריש שתא, דמיך מזליה. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן, שכבר נתעורר המלאך על ידי תפילות ותקיעות. וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בראש השנה. ויושב בטל כישן דמי.

ועיין בחיי אדם שכתב, דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד. ואם ראשו כבד עליו, יישן מעט אם אי אפשר לו בלא זה. ויש נוהגים לגמור כל התהילים.