שולחן ערוך אורח חיים תקפב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפב · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אם לא אמר "זכרנו" ו"מי כמוך", אין מחזירין אותו.

הגה: ואפילו לא עקר רגליו עדיין, רק שסיים אותה ברכה (תרומת הדשן). והוא הדין אם לא אמר "וכתוב" ו"בספר" נמי דינא הכי (טור).

מפרשים

מגן אברהם

(ד) אין מחזירין:    ואפי' רצה להחזיר אסור בת"ה סי' קמ"ד ועי' סי' ק"ז (ד"מ), זכרנו כתבנו בחטף קמ"ץ, בזכרנו לא יאמר לחיים טובי' רק לחיים עד וכתו' לחיים טובים כל וכו' (לבוש) אבל י"א שגם בוכתוב א"א טובי' עד בספר (מט"מ), לחיים הלמ"ד בשב"א ולא בפת"ח דלא לשתמע לא חיים ודוקא בר"ה קפדי' אבל בכל השנ' אומרים השכיבנו לחיים בפת"ח תחת הלמ"ד ע"פ דקדוק דכשהשב"א באה בתחיל' התיב' באותיות שאינן אח"הע קורין בפת"ח (ב"ח מט"מ) ועמ"ש סי' ח', שהשלטן בקמץ תחת שי"ן שני, ואין לומ' באהב' מקרא קדש רק יום תרועה מקרא קדש, ודברך אמת ואין לומר מלכנו, וכופלין לעילא בכל הקדישים שאומרים (כ"ז במנהגים ולבוש וב"ח):

באר היטב

(ד) אין:    אפי' רצה להחזיר אסור ד"מ מ"א. לחיים בשו"א הלמ"ד ולא בפתח דמשמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין בפתח הוי כמו לא חולין ע"ש. ודוקא בר"ה קפדינן אבל בכל השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת"ח תחת הלמ"ד ע"פ הדקדוק דהיכא שנחסר הה"א ידיעה שהיתה ראוי לכתוב אחר אותיות בכל"ם ונחסר בא הפת"ח מהה"א הידיעה תחת אות בכל"ם כמו בשָׁמַיִם ראוי להיות בהַשָׁמַיִם אלא שנחסר הה"א הידיעה בא הפת"ח תחת הבית להורות על הה"א הידיעה וכן כולם וע' ברש"י פרשת בשלח בד"ה לנחותם וגו' ועמ"א מ"ש בזה בשם ב"ח ומט"מ. והרשעה בחיר"ק תחת השי"ן. שהשלטן בקמ"ץ תחת השי"ן שניה. אין לומר ואז צדיקים אלא ובכן זוהר. ואין לומר באהבה מקרא קודש רק יום תרועה מקרא קודש. ואין לומר ומלומדיך הם מלומדים רק ומרוחמיך המה מרוחמים ט"ז וכופלים לעילא בכל הקדישים. מנהגים.


משנה ברורה

(טו) זכרנו ומי כמוך – דהגאונים תיקנו בעשרת ימי תשובה לומר "זכרנו" בברכת אבות, ובגבורות "מי כמוך", ובהודאה "וכתוב", ובשים שלום "בספר". ועל כן, כיוון שאינו אלא תיקון הגאונים, אם שכח לאומרם, אין לחזור.


(טז) רק שסיים אותה ברכה – רוצה לומר, שאמר השם של הברכה, אין לחזור, משום חשש ברכה לבטלה. אבל כל זמן שלא אמר השם של הברכה, יכול לחזור, אף על פי שיש כמה שמות (כגון ב"וכל החיים").

"לחיים" יאמר בשב"א תחת הלמ"ד, ולא יאמר בפת"ח, דלא לישתמע לאחיים, לומר לא חיים. ובימים האלו שהם ימי דין, צריך לדקדק ולפרט היטב תפילתו. אבל בשאר ימות השנה אנו אומרים "והעמידנו מלכנו לחיים" בפת"ח תחת הלמ"ד, ואין אנו חוששין, לפי שאחר כוונת הלב הן הדברים.
ולא יאמר "לחיים טובים", רק "לחיים", עד שיגיע ל"וכתוב לחיים" וכו', אז יאמר "לחיים טובים". כי המבקש צריך לבקש מתחילה דבר מועט, ואחר כך מוסיף והולך.
אין לומר "באהבה מקרא קודש", רק "יום תרועה מקרא קודש".
אין לומר "ודברך מלכנו אמת", רק "ודברך אמת".
וכופלין "לעילא" בכל עשרת ימי תשובה בכל הקדישים שאומרים.

{{משע|מב|יז|אם לא אמר וכתוב ובספר וכו' – וכן גם תוספות "ובכן תן" וכו' שאומרין בברכה שלישית, אם לא אמרו כלל, אין מחזירין אותו [אחרונים].






▲ חזור לראש