שולחן ערוך אורח חיים תקפב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תקפב · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

בעשרת ימי תשובה אומר: "המלך הקדוש", "המלך המשפט". ואם טעה או שהוא מסופק, אם הוא ב"המלך הקדוש" – חוזר לראש. ואם הוא ב"המלך המשפט", אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת "השיבה", ואומר משם ואילך על הסדר. ואם לא נזכר עד שעקר רגליו (עיין לעיל סוף סימן קי"ז), חוזר לראש (ועיין לעיל סימן קי"ח):

מפרשים

מגן אברהם

(א) מסופק:    ונ"ל דהכא לא מהני שיאמר צ"פ כמו בסימן קי"ד ס"ט דהכא אינו רשאי לו' בא"י דהוי ברכ' לבטל' ואם יאמר בלא שם א"כ בתפל' כשיאמר בשם יחזור ללימודו לו' בא"י האל הקדוש הלכך ל"ל תקנתא וגדולה מזו כ' ב"י סי' קי"ד בשם הרד"א ע"ש:
אין לומ' מלך עוזר וכו', דא"א בה ב' מלכיות (כ"ה) ואין נוהגין כן:

באר היטב

(א) מסופק:    ונ"ל דהכא לא מהני שיאמר צ' פעמים כמו בסימן קי"ד סעיף ח'. דהכא אינו רשאי לומר בא"י דהוי ברכה לבטלה ואם יאמר בלא שם א"כ בתפלה כשיאמר בשם יחזור ללמודו לומר ברוך אתה ה' האל הקדוש הלכך לית ליה תקנתא. מ"א.


(ב) קי"ח:    דשם פסק להלכה דאף אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט א"צ לחזור וכן הוא דעת הב"ח ושל"ה ושכנה"ג ועיין יד אהרן וט"ז פסק דיחזור ויתפלל בתורת נדבה ע"ש.


משנה ברורה

(א) בעשרת ימי תשובה – במהרי"ל כתב, דיש מקומות נוהגין לומר מערבית בשני לילות של ראש השנה. ואין נוהגין כן במקומינו, לפי שהם שירות ושבחות [דרכי משה]. עוד כתב בשם מנהגים, דנוהגין הקהל לומר פסוק "תקעו בחודש שופר" וגו', ולא הוי הפסק, דהוי כגאולה אריכתא. [1].


(ב) המלך הקדוש – משום שעכשיו הם ימי דין, שהקב"ה יושב ודן כל העולם ומראה מלכותו וממשלתו, שהוא בכל משלה.


(ג) או שהוא מסופק – דחזקה מה שהוא רגיל הוא מזכיר. והכא לא מהני שיאמר תשעים פעמים, כמו בסימן קי"ד סעיף ח', דהכא אינו רשאי לומר "ברוך אתה ה'", דהוי ברכה לבטלה. ואם יאמר בלא שם, אם כן בתפילה, כשיאמר בשם, יחזור ללימודו לומר "ברוך אתה ה' האל הקדוש". הלכך לית ליה תקנתא.


(ד) חוזר לראש – דשלוש ברכות ראשונות חשובות כאחת. ואם בראש השנה ויום הכיפורים נודע לו שהתפלל על הסדר לומר: "ובכן תן פחדך" וכו', רק שמסופק בגמר הברכה אם סיים "המלך הקדוש", אפשר דאין צריך לחזור, דאולי לא שייך לומר בזה כהרגל לשונו בכל השנה, מחמת התוספות שמוסיף לומר קודם סיום הברכה.


(ה) עיין לעיל סוף סימן קי"ז – סעיף ה'. ועיין שם במ"ב ס"ק י"ח.


(ו) עיין לעיל סימן קי"ח – דשם פסק הרמ"א להלכה, דאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", כיוון שהזכיר "מלך" – אין צריך לחזור. ועיין שם במ"ב ס"ק ג' מה שכתבנו שם בשם האחרונים בזה.






▲ חזור לראש

  1. ^ (והנוהגים כמנהג הגר"א ובעל התניא, שלא לומר בליל שבת "ושמרו" וגו' לאחר "השכיבנו", אין אומרים אותו)