לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקנד כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מטכל העושה כמלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה נמאותה מלאכה:

מפרשים

 

(כז) כל העושה מלאכה:    משמע אפי' במקום שנהגו לעשות וכ"מ ברי"ף ורא"ש וטור ובקיצור פסקי הרא"ש דילג הא דמקום שנהגו וכתב רק הא דאינו רואה סימן ברכה וא"כ צ"ע למה אין נזהרין בזה ומ"מ מגמרא משמע דוקא כשקובע עצמו למלאכה ומסיח דעתו מהאבילות ע"ש, וא"כ אף שמותר לישא וליתן אחר חצות לא ימשוך בעסקיו כדי שלא יסיח דעתו מהאבילות:
 

מאותה מלאכה. עתו' שם:
 

(כ) מלאכה:    אפי' במקום שנהגו לעשות מ"א ע"ש. ובכתיבה מותר בט"ב. שכנה"ג.
 

(מט) כל העושה מלאכה וכו' – היינו אפילו במקום שנהגו לעשות, ואפילו לאחר חצות. ומשמע מגמרא, דווקא כשקובע עצמו למלאכה ומסיח דעתו מהאבילות. ועל כן, אף שמותר לישא וליתן אחר חצות, לא ימשוך בעסקיו, כדי שלא יסיח דעתו מן האבילות:

(נ) מאותה מלאכה – כלומר, מאותן מעות שמרוויח מאותה מלאכה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש