שולחן ערוך אורח חיים תקמ ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נוקרים את הרחיים ופותחים להם עין (פירוש נקב שעושים באמצע הרחיים) ומעמידים אותם ובונים אמת המים של רחיים וקוצצים צפרני החמור של רחיים:

הגה: ומותר לחדד סכין במועד וסכין שנשבר במועד מותר לעשות אחרת (המגיד פרק א'):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

החמור של ריחים. פי' החמור שמגלגל הריחיים:

שנשבר במועד. ול"ד להא דאיתא בס"ד בציר ומפתח כו' אפי' נשברו מעי"ט שרי דהתם הפסד גדול הוא ולא כוון מלאכתו במועד דלפי הנראה דגם כאן יש היתר אפי' נשבר מעי"ט אם לא כוון על המועד כיון שצורך אוכל נפש הוא:
 

מגן אברהם

(י) שנשבר כו':    אפילו יכול להשאיל מחבירו שרי כ"מ במ"מ עיין סי' תק"ט:
 

באר היטב

(י) שנשבר:    אפי' יכול להשאיל מחבירו שרי מ"א ועיין סי' תק"ט סעיף קטן ב' מש"ש.
 

משנה ברורה

(כא) נוקרין וכו' - שכשהיא חלקה ואין החטין יכולין לפרך מנקרין אותה כדי שלא יהיה שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה ומותר אפילו בפתיחת עין אף דמעשה אומן הוא ובעלמא אף לצורך המועד מותר רק ע"י שינוי הכא שרי במעשה אומן דחשיב כמכשירי אוכל נפש:

(כב) את הרחיים - ואפילו בחדשים מותר כיון שהוא לצורך המועד:

(כג) ומעמידים אותם - היינו שמתקנים אותם יפה על עמדם כדי להשתמש בהם [הרא"ש]:

(כד) ובונים אמת המים וכו' - שטוחנין על ידה:

(כה) החמור - היינו החמור המגלגל הריחיים דגידול צפרניו מרעי ליה ולא מצי למיזל כ"כ וכל הני משום דהוא לצורך המועד ועיין לעיל בסימן תקל"ו ס"א:

(כו) ומותר לחדד וכו' וסכין וכו' - דכיון דמלאכת אוכל נפש הוא מותר ואפילו מעשה אומן וא"צ שינוי:

(כז) שנשבר במועד - ומשמע דבנשבר קודם המועד אסור כיון דאינו אלא מכשירי אוכל נפש ומוכח מהט"ז דכ"ז הוא באם היה יכול לעשותו מעיו"ט וכיון והניח המלאכה ליו"ט אבל אם לא כיון שרי:

(כח) לעשות אחרת - ואפילו אפשר לו בשאלה. (מ"א וש"א):
 

ביאור הלכה

(*) ופותחים להם עין:    עיין בב"י דהרא"ש בשם הראב"ד אוסר בזה וכן סתם הטור ומ"מ לדינא העתיק בשו"ע להקל כדעת הרמב"ם משום דהה"מ הביא בשם הגאונים והרמב"ן להקל בזה וק"ק דהרי"ו הביא דדעת רוב הפוסקים כהראב"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש