מגן אברהם על אורח חיים תקמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים תקמ |


סעיף א[עריכה]


(א) שבינו לבין חבירו:    דליכא למיחש שם לגנבי:


(ב) בונהו כדרכו:    כיון שדבר האבד הוא דאיכא למיחש לגנבי:


(ג) מפני הסכנה:    אבל בלא"ה אסור לסתרו ולבנותו אפי' איכא חשש גנבי (מרדכי):


(ד) ובונהו כדרכו:    דאל"כ מימנע ולא סתיר:

סעיף ב[עריכה]


(ה) מותר ליטול:    אף על גב דמלאכה גמורה היא שרי כיון שאינ' של טורח ואינו אסור אלא חרישה עיין סי' תקל"ז ס"ט וב"י שם:

סעיף ד[עריכה]


(ו) ציר כו':    וה"ה לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור:

סעיף ה[עריכה]


(ז) מעשה הדיוט:    דכל דבר שאינו צורך אוכל נפש אף על פי שהו' לצורך המועד אסור מעשה אומן כ"א בדבר האבד כמ"ש ס"א (מ"מ):

סעיף ו[עריכה]


(ח) אצטב' וכו':    נסר שמחברין לו רגלי' כעין ספסל שלנו מעש' הדיוט הוא (טור):

סעיף ז[עריכה]


(ט) תנור:    ונ"ל דאם הזמן קר מותר לעשות תנור להחם הבית החורף אם ראוי לאפות בו ואם אינו ראוי לאפות בו נ"ל ג"כ דשרי עיין רסי' תקמ"א וריש סי' תקמ"ד:

סעיף ח[עריכה]


(י) שנשבר כו':    אפילו יכול להשאיל מחבירו שרי כ"מ במ"מ עיין סי' תק"ט: