שולחן ערוך אורח חיים תקיג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ואחר כך נולדה ביום טוב מותרת לפיכך אפילו בדק בקינה של תרנגולת ערב יום טוב סמוך לחשיכה ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת שתרנגולת אינה יולדת בלילה ואנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזר והוא שיש תרנגול זכר תוך ס' בתים ואין מפסיק נהר שאין בו גשר שאם לא כן אפשר שתלד בלילה ואסור אבל אם לא בדק מערב יום טוב אפילו ליכא זכר בהדה שריא שאנו תולים שמאתמול נולדה ובלא זכר רובן יולדות ביום לפיכך מותר ליקח ביצים מן הנכרי בליל ראשון של יום טוב דתלינן שמערב יום טוב נולדו וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות אבל לא בליל שני של ראש השנה ולא בליל יום טוב שאחר השבת:

הגה: ונכרי המביא ביצים ביום טוב ראשון ומסיח לפי תומו שנולדו מאתמול מותר לסמוך עליו (מרדכי ריש ביצה). ודוקא ביום טוב שחל באמצע השבוע אבל ביום טוב שחל באחד בשבת שאז יש לחוש שמא נולדה בשבת ואסור מדאורייתא ביום טוב אין נכרי מסיח לפי תומו נאמן ודוקא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני אפילו ראש השנה נאמן דאינו אלא דרבנן (תרומת הדשן סימן ע"ט):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

אפשר שתלד בלילה. ואע"פ שרובן אינן יולדת בלילה כאן אזלינן בתר המיעוט כיון שבדק אתמול והיום בשחרית ומצא ולא תלינן דיצאה רובה מאתמול וחזרה (היום) דזה לא שכיח לתלות בו בספק:

אבל אם לא בדק כו'. פי' והשכים בשחרית ומצא אבל לא בדק בשחרית אלא ביום מצא אסור מס' שמא יצא היום דס' בדשיל"מ אסור בספק השוה:

ואסור מדאוריי'. זהו דעת ת"ה והטעם משום הכנה שביצה שנולדה היום נגמר' מאתמול ואין שבת מכין לי"ט והוא איסור דאוריי' מדכתיב והכינו את אשר יביאו ובספק דאוריי' אזלי' לחומרא ומהרי"ו פסק דמותרין אפי' בי"ט שלאחר שבת כיון שאין משביח מקחו ומגרע אותו דבצים שנולדו היום עדיפי מאתמול כתב רש"ל דכן עיקר דאף שאין סומכין אעכו"ם מסל"ת במילי דאורייתא שאני הכא דרוב הבצים הם שנולדו כבר מכמה ימים והן רוב' דעלמ' ונהי דלא שרי' משום רובא כה"ג מאחר דמחמרי' בס' שהרי אפי' נתערב באלף כולן אסורות והטעם דלא אזלי' בתר רוב' בדשיל"מ מ"מ הא דבאלף לא בטיל הוא דרבנן מ"ה סמכי' אמסל"ת כדברי המרדכי ע"כ דברי רש"ל ועסי' תקט"ו ס"ב:


 

מגן אברהם

(ט) ולמחר השכים:    קודם עלות השחר (ר"ן):

(י) בתוך ס' בתים:    דאז משמשת עמו ולא ספנא מארעא:

(יא) ומסל"ת:    ואם ידע העכו"ם דנולד אסור לישראל אם מסל"ת אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו להתירו (מרדכי), ואם הבצים של ישראל והעכו"ם מסל"ת שנולדו מאתמול ויודע שנולד אסור לישראל עיין ביורה דעה סי' ס"ט ס"י דהפריש' וב"ח אוסרין וש"ך וט"ז מתירין ע"ש:

(יב) מותר לסמוך:    וה"ה בכל מילי דרבנן וכ"פ בת"ח כלל ל"ב ועיין ביורה דעה סי' קכ"ב:

(יג) שמא נולדה בשבת:    בת"ה הגיה שמא נולדה באחד בשבת ומביאו בד"מ משמע שאם הביאה ביום א' בהשכמה דליכא למיחש שנולדה היום ומסל"ת דנולד מע"ש שרי דאף את"ל שנולד' בשבת אינה אסורה בי"ט אלא מדרבנן וכמ"ש ס"ה לכן נ"ל דצריך להגיה כאן שמא נגמר' בשבת ויש"ש כ' וז"ל כ' מהרי"ו סי' ו' אפי' בי"ט אחר השבת נאמן כיון שאין משביח מקחו אדרבה מגרע אותו דבצים ישנים גרועים הם ולא חיישי' שעשה להכשיל ישראל (כמ"ש ביורה דעה סוף סי' קי"ח) ואף שיש לפקפק בדבריו דהתם אמרי' שאינו עושה מעשה להכשילו מאחר שאינו מרויח כלום אבל לעולם לא מאמינים ליה במה שהוא ספק דאוריי' מ"מ נ"ל להתיר דרוב המוכרים בצים הם מאותן שנולדו כבר ונהי דלא שרי משום רובא משום דהוי דשיל"מ מ"מ מדאוריי' יש לן לסמוך ארובא אלא שאסור מדרבנן ולכן עכו"ם מסל"ת נאמן עכ"ל היש"ש והמרדכי כ' הטעם דלא אזלי' בתר רובא משום דהבצים מיד שנולדים אוכלים אותם והוי כמו דבר המתכבד ע"ש א"כ אסירי מדאוריי' כדמשמע בגמ' דב"מ פ"ב אך נ"ל דבמדינתינו שכיחי הרבה בצים ומביאים הרבה בבת א' ודאי הרוב שמביאים למכור הם מהנולדים כבר וע' בתשו' הרשב"א ריש סי' רמ"ג וביורה דעה ססי' ט"ו ודברי מהרי"ו שכ' לא חיישי' שעושה להכשילו משמע דיודע שנולד אסור וא"כ מה זה שכ' שמגרע מקחו אדרבא משביח אותו דיודע שהישראל לא יקנה אותו אם יאמר שנולדה היום וכמש"ל בשם המרדכי:
 

באר היטב

(ט) השכים:    קודם עלות השחר. ר"ן.

(י) בתים:    דאז משמשת עמו ולא ספנא מארעא.

(יא) לא:    פי' והשכים בשחרית ומצא אבל לא בדק בשחרית אלא ביום מצא אסור מספק שמא יצא היום דספק בדבר שיל"מ אסור בספק השוה.

(יב) ומסל ת:    ואם ידע העכו"ם דנולד אסור לישראל אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו להתירו. מרדכי. ואם הביצים של ישראל והעכו"ם מסל"ת שנולדו מאתמול ויודע שנולד אסור לישראל. ע' ביורה דעה סי' ס"ט סעיף י"א דהפרישה וב"ח אוסרים וש"ך וט"ז מתירין ע"ש.

(יג) לסמוך:    וה"ה בכל מילי דרבנן ועיין ביורה דעה סי' קכ"ג.

(יד) אין:    וט"ז בשם רש"ל מיקל גם בזה ע"ש ועמ"א.
 

משנה ברורה

(כ) מותרת - דכיון שיצתה רובה הרי היא כילודה:

(כא) ולמחר השכים - היינו קודם עלות השחר דאם לאח"כ תלינן שהיום ילדה דיצתה רובה וחזרה לא שכיח:

(כב) אינה יולדת בלילה - דכל שתשמישו ביום נולד רק ביום ותרנגול תשמישו ביום הוא ואף דאם התרנגולת מתחממת מן הקרקע תוכל לילד לפעמים אף בלילה לא תלינן בזה דכיון דאיכא זכר אפילו בבית אחר רחוק ממנה [היינו עד ס' בתים] ושומעת קול קריאתו אינה רוצה להתחמם מן הקרקע ונזקקת להתרנגול ומש"כ שאין בו גשר שאם יש בו גשר תעבור על הגשר:

(כג) אפשר שתלד בלילה - ואע"פ שרובן אפי' מתחממות מן הקרקע אינן יולדות בלילה כאן אזלינן בתר המיעוט כיון שבדק אתמול ולא היה שם ביצה והיום השכים קודם עמוד השחר ומצא ולא תלינן דיצתה רובה מאתמול וחזרה דזה הוי מיעוטא דמיעוטא וניחא לן טפי למיתלי דילדה בלילה:

(כד) אבל אם לא בדק וכו' - פי' והשכים קודם עמוד השחר ומצא אבל אם לאחר עמוד השחר מצא אסור מספק ואף דהוא ספק דרבנן בדבר שיש לו מתירין מחמרינן אפילו בספיקא וכנ"ל:

(כה) ובלא זכר רובן וכו' - ר"ל אפילו בלא זכר עכ"פ רובן יולדות ביום ולא הוי ספק השקול:

(כו) וכן בליל שני וכו' - דאפילו אם נאמר שנולדה ביו"ט ראשון הרי נולדה בזה מותרת בזה וכנ"ל בס"ה אבל אם הביא ביום אפילו ביו"ט שני של גליות אסורה דשמא היום נולדה:

(כז) של ראש השנה וכו' שאחר השבת - דאפילו אם נאמר שנולדה ביום ראשון של ר"ה או בשבת הרי ג"כ אסורה וכנ"ל בס"ה ואפילו אם חל יו"ט שני אחר השבת ומיירי שאין העכו"ם מספר כלל אימתי נולדה או שמספר שנולדה קודם ואינו לפי תומו כגון לאחר ששאלו ישראל אימתי נולדה משיבו שקודם ר"ה או קודם שבת:

(כח) ומסיח לפי תומו וכו' - ומיירי דלא ידע הנכרי דביצה שנולדה היום אסורה לישראל דאם ידע אף שהוא מסל"ת אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו שיקחו ממנו כיון שהביצים הם שלו אבל אם הביצים הם של ישראל והעכו"ם מסיח לפי תומו שנולדו מעיו"ט אע"פ שהוא יודע שביצה שנולדה היום אסורה לישראל מ"מ כיון שלהגוי עצמו אין מגיע שום תועלת ממה שמשקר לומר שנולד מקודם מותר לסמוך עליו כיון שמסיח לפי תומו:

(כט) מותר לסמוך עליו - כיון שהוא מילתא דרבנן וגם לא איתחזק איסורא:

(ל) שמא נולדה בשבת - ודעת המ"א דאפילו נולדה בשבת ליכא איסור דאורייתא לאכלה אלא עיקר החשש שמא נולדה היום וא"כ נגמרה מאתמול במעיה דכל ביצה דמתיילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא דשבת הכין ליו"ט ואסור מן התורה ולפ"ז אם הביאה ביום א' קודם עמוד השחר דליכא למיחש שמא נולד בלילה ועכו"ם מסל"ת דנולד מע"ש שרי דאף את"ל שנולדה בשבת אין איסורה אלא מדרבנן ובדרבנן מסל"ת נאמן:

(לא) אין עכו"ם מסל"ת נאמן - ובמדינותינו ששכיחי הרבה ביצים ומביאים הרבה בבת אחת ודאי רוב מהביצים שמביאים למכור הם מהנולדים מכבר וע"כ נאמן הנכרי כשמסל"ת ואומר שנולדו קודם שבת וכ"ז כשמביא העכו"ם הביצים לבית ישראל ואם הולך הישראל לבית העכו"ם ליקח ביצים עיין בר"ן ובמחה"ש במה שהביא בשם השיטה מקובצת:

(לב) ביו"ט שני אפילו ראש השנה - ר"ל שחל ר"ה ביום השבת וביום א' והביא העכו"ם ביום א' נאמן במסל"ת דגם הוא אינו אלא מדרבנן דאנן בקיאין בקביעא דירחא והעיקר הוא יום הראשון ובדרבנן נאמן העכו"ם במסל"ת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש