שולחן ערוך אורח חיים תסח ה

אפילו במקום שנהגו לעשות, לא יתחיל בתחילה מלאכה בארבעה עשר, אף על פי שהוא יכול לגומרה קודם חצות. אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילים בהם במקום שנהגו לעשות, ועושין עד חצות, ואלו הם: החייטים והספרים והכובסים; אבל שאר אומניות, אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות:

הגה: ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות, ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד, עושין עד חצות. והכי נהוג (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

החייטין כו'. אלו הג' קילי משום דאשכחן בהו קולא בחול המועד:

מגן אברהם

עריכה

(יג) והספרים: אפי' ע"י עכו"ם אסור להתגלח אחר חצות (מט"מ) ונ"ל הטעם משום שמטה ראשו ומסייע קצת (עס"א) וב"ח כ' בשם רש"ל להתיר ע"י עכו"ם וע"י ישראל אפי' בחנ' אסור ובלבוש ביורה דעה סי' שצ"ט משמע דנהגו איסור אפי' ע"י עכו"ם ופשוט דישראל אסור לספר לעכו"ם וכ' מהרי"ל ומהרי"ו דאסור ליטול הצפרני' עיין סי' תקל"ב:

באר היטב

עריכה

(יב) החייטים: ויש פוסקים שגם הרצענין בכלל הג' אומנות. (משום דאשכחן היתר לזה בחש"מ). ח"י ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(כה) לא יתחיל וכו' - ר"ל אפילו אם ירצה לעשותם לצורך המועד והא דהוזכר לעיל דבמקום שנהגו לעשות עושין היינו לגמור מלאכות שהתחיל בהן מקודם או דמיירי בג' אומניות וכדמסיים:

(כו) ואלו הן החייטים וכו' - ר"ל אם הן לצורך יו"ט ולא הקילו אלא באלו מפני שהעם צריכים להם הרבה:

(כז) קודם וכו' - והוא שעושה אותן לצורך המועד:

(כח) אפילו במקום וכו' - פי' מפני שהן צורך גדול למועד:

(כט) ואם התחיל וכו' - ר"ל ובשאר אומנות להתחיל אסור בכל גווני כיון שהוא מקום שנהגו שלא לעשות אלא דאם התחיל קודם יום י"ד מותר לגמור אם הוא לצורך המועד וכ"ז במקום שנהגו שלא לעשות אבל במקום שנהגו לעשות מותר בין להתחיל בכל המלאכות בין לגמור לצורך המועד ושלא לצורך המועד:

(ל) מבעוד יום - היינו קודם הנץ של יום י"ד:

(לא) בשאר אומנות - ורצענין הוא בכלל שאר אומנות לרוב הפוסקים וכ"ז לעשות מנעלים חדשים אבל לתקן המקורעים ליו"ט לכו"ע שרי להתחיל ולתקן עד חצות [אחרונים]:

(לב) עושין עד חצות - ומכיון שהגיע חצות מחוייב להפסיק באמצע מלאכה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}