שולחן ערוך אורח חיים שנג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל זיז היוצא על אויר רשות הרבים שמותר להשתמש עליו כשהוא משתמש בו אין נותנין עליו ואין נוטלים ממנו אלא כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהם שאם יפלו לרשות הרבים ישברו אבל שאר כלים אסורים שמא יפלו לרשות הרבים ויביאם.    הגה: ודוקא זיז וכיוצא בו אבל אם הוא דבר רחב כגג שהמשתמש עומד שם עם הכלי מותר להשתמש בכל הכלים (בית יוסף בשם הריטב"א)

ואם היה זיז אחד לבדו יוצא על אויר כרמלית כל שהוא גבוה י' לעולם מותר בין רחב בין קצר ואפילו כלים שאין משתברין שלא גזרו בכרמלית.

מפרשים

 

משנה ברורה

(טו) כל זיז וכו' - היינו בין שהוא רחב ד' או לא:

(טז) כל שהוא גבוה יו"ד - דשם אין אויר כרמלית תופס וכנ"ל בסימן שמ"ה סי"ח ולכן מותר להשתמש עליו דרך החלון אבל למטה מעשרה הוי כמוציא מרשות היחיד לכרמלית:
 

ביאור הלכה

(*) ודוקא זיז וכו':    דסתמו אינו רחב והמשתמש אינו עומד שם עם הכלי ולכן לא חלקו חכמים שאפילו אם היה הזיז רחב ג"כ אסור ובגג ג"כ לא חילקו שאפילו אם היה רוחב רק ד' טפחים ג"כ מותר להשתמש עליו בכל מיני כלים כן מוכח בריטב"א שהוא בב"י:.

(*) בין רחב ובין קצר:    לפי מה שפסק המחבר מתחלה גם ביוצא לאויר ר"ה מותר בין רחב ובין קצר ועיקר החידוש הוא דהכא מותר אפילו בכלים שאינם משתברין. והאמת הוא דדין זה הוא מלשון הרשב"א ואיהו ס"ל שם כדעת התוספות דבקצר אסור לר"ה בכלים שאינם שבורין וקאמר דלכרמלית מותר:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש