שולחן ערוך אורח חיים שלח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שלח · ח

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אינו ראוי אסור משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה מותר לטלטלו במים המאוסים שבו:

מפרשים

מגן אברהם

(יב) שאין עושין:    פי' עיקר הטעם דאין מבטלין כלי מהיכנו אך אי הוי שרי לעשות גרף לכתחלה הוי שרי ליתן כלי תחתיו דהרי מותר אחר כך לשפכו אלא מפני שאין עושין גרף אם כן כשנותן הכלי לא יעשה כדי להיות גרף ולהוציאו אלא שיעמוד לשם והוי מבטל כלי מהיכנו (יש"ש):


(יג) מותר לטלטלו:    ודוקא כשהוא נתון במקום שהוא שם דמאיס עליו וכמ"ש סי' ש"ח סל"ו ל"ז:

באר היטב

(ח) לטלטלו:    ודוקא כשהוא נתן במקום שהוא שם דמאיס עליו וכמ"ש סימן ש"ח סל"ו סל"ז. מ"א.


משנה ברורה

(כט) תחת הדלף - שדולף דרך התקרה וכיוצא בזה:

(ל) לרחיצה - דאין על המטר היורד שם מוקצה או נולד ויכול לשתותו או לרחוץ ממנו וה"ה אם הוא ראוי רק לשתיית בהמה:

(לא) אסור משום שאין וכו' - פי' אין עושין דבר שימאס על סמך שיהיה מותר אח"כ להוציאו כגרף של רעי ואם אפילו יתרצה שישאר כך ולא יזיזנו ממקומו ג"כ אסור כמו שכתבו הפוסקים ועיין בבה"ל:

(לב) מותר וכו' - היינו אף קודם שנתמלא [א"ר]:

(לג) לטלטלו וכו' - ודוקא כשהוא נתון במקום שישיבתו קבועה שם דמאוס עליו והוי כגרף של רעי שהתירו לטלטלו להוציאו לאשפה מפני כבודו אם הוא עומד במקום שישיבתו קבועה שם וכנ"ל בסימן ש"ח סל"ד ע"ש:

ביאור הלכה

(*) אסור משום שאין וכו':    הנה עיקר הטעם דאסור להעמידו תחת הדלף הוא משום שאין מבטלין כלי מהיכנו דלא יהיה יכולת בידו להזיזו אח"כ ממקומו כיון דאית ביה מוקצה וכדאיתא בגמרא אלא משום דאי הוי שרי לעשות גרף של רעי לכתחלה לא היה קרוי כלל בטול כלי מהיכנו כיון שמותר ליטול אח"כ ולשופכו וכמו שסיים המחבר לבסוף אבל כיון דקי"ל דאין עושין גרף של רעי לכתחלה א"כ הרי הוא מוכרח להתרצות לכתחלה שיהיה מונח שם בקביעות ומעתה הוי שפיר בטול כלי מהיכנו [מ"א בשם יש"ש וכן העתיקו ד"ז עוד כמה אחרונים] והנה דין זה העתיק המחבר מהרמב"ם והטור פליג ע"ז ועיין בט"ז שהאריך בזה ופסק השו"ע כהרמב"ם. ועיין בח"א שכתב דבמקום צורך גדול יש לסמוך על הטור דפסק שאפילו באינו ראוי מותר ליתן כלי תחתיו. והנה מה שאנו נוהגים ליטול בבוקר מי הנטילה תוך כלי אף שהם בודאי אינם ראוים לרחיצה ולא לשתיית בהמה כמבואר לעיל בסימן דלי"ת וכן המים אחרונים שנוטלים לתוך כלי ע"כ משום דס"ל כהטור ועוד נ"ל דזה לא מיקרי אינו ראוי דאין עליהם שום איסור אלא מפני שרוח רעה שורה עליהן ולא מקרי אינו ראוי רק אם הוא מעורב בטיט שיורד מן הגג או שיש עליהם איסור עכ"פ מדרבנן וכמו גבי טבל מדרבנן שהזכירו הפוסקים:.

כף החיים

חן) סעי' ח. מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת. מסתברא דוקא בנוטף לבית או צריך למים אבל לצורך הכלי עץ שלא יתייבשו סדקיו אסור. ס' מאורי אור חלק בן נון דף קנ"ו ע"א. א"ח או' ח':

טן) שם. והוא שיהיה הדלף ראוי לרחיצה. זהו ל' הרמב"ם פכ"ה. אבל הטור כתב עליו דלא נהירא ודעתו להתיר אפי' באינו ראוי לרחיצה. וכ"כ הער"ה או' ד' בשם הרשב"א בס' עה"ק ש"ג ובשם ר' בצלאל בש"מ בשם רבו יעו"ש. ומ"מ דעת האחרונים כדעת הרמב"ם וכפסק הש"ע:

ס) שם. והוא שיהיה הדלף ראוי לרחיצה. משום דמטר היורד בשבת מותר לשתותו ולא הוי מקוצה או נולד כמ"ש לעיל סי' ש"י סוף או' ב"ן:

סא) שם. ראוי לרחיצה. וה"ה אם ראוי לשתיית בהמה. ב"ח:

סב) שם. משום שאין עושין גרף וכו' והא דלא כתב הטעם משום דאסור לבטל כלי מהיכנו. דכיון דס"ל דאם נתן שם מותר לטלטלו ליכא משום מבטל כלי מהיכנו. ובאמת במקום דליכא משום גרף של רעי כגון במקום דליכא אינשי אסור משום מבטל כלי מהיכנו. עו"ש או' ח' ועיין לעיל סי' ש"ח סעי' ל"ו:

סג) שם. שאין עושין גרף וכו' ומ"מ במקום פסידא א"נ שמאליו נעשה הגרף של רעי שרי. ברכ"י או' ג' ועיין לעיל סי' ש"ח סעי' ל"ז:

סד) שם. ואם נתן כלי וכו' היינו אם עבר ונתן:

סה) שם. מותר לטלטלו וכו' ודוקא כשהוא נתון במקום שיושב שם דמאיס עליו וכמ"ש בסי' ש"ח סעי' ל"ו ול"ז. מ"א ס"ק י"ג. תו"ש או' ח"י:

סו) שם. מותר לטלטלו וכו' אף שלא נתמלא הכלי א"ר או' ט':




▲ חזור לראש