שולחן ערוך אורח חיים רצא א

יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה ואם אי אפשר לו כלל לאכול אינו חייב לצער את עצמו והחכם עיניו בראשו שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית:

הגה: ומי שלא אכל בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא"ש פרק ערבי פסחים):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה [ספר חסידים סימן תרס"א] וכ"מ בשבת דף קי"ח דאמר עשה שבתך חול וכמ"ש סימן רפ"ב:

ונ"ל דמ"מ אם נמשכה סעודת הבקר עד אחר חצות יחלקה לב' וכמ"ש ס"ג דהא מכל מקום ישבע כשאוכל שנית וכ"מ במהר"ם במרדכי פי"ו דשבת ובש"ל בשם היראים אבל לכתחלה אין להמתין עד אחר חצות משום זה דמבטל עונג שבת כמ"ש רסי' רפ"ח ומיהו לפמ"ש רסי' תמ"ד אפי' קודם חצות יחלקה לשנים דהא י"א דיוצא בזה ע"ש:

(א) בכביצה: לאו דוקא אלא יותר מעט מכביצה דכביצה מקרי אכילת עראי כמ"ש סוף סי' רל"ב:

(ב) בליל שבת: נ"ל דה"ה מי שלא אכל בליל י"ט יאכל ב' סעודת ביום עמ"ש סי' תקכ"ט וה"ה שאומר הקידוש של לילה:

באר היטב

עריכה

(א) בכביצה: לאו דוקא אלא יותר מעט מכביצה דכביצה מיקרי אכילת עראי כמ"ש סי' רל"ב מ"א ובספר אליהו רבה חולק עליו וכן משמע במרדכי כו' דהא לא עדיפא מליל שבת דאמרינן לעולם יסדר אדם שלחנו בליל שבת אפי' א"צ אלא לכזית מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה ספר חסידים סי' תרצ"א. ונ"ל דמכל מקום אם נמשכה סעודת הבוקר עד אחר חצות יחלק לשנים כמה שכתוב ס"ג דהא מ"מ ישבע כשאוכל שנית מ"א. ועי' סי' תמ"ד ס"א דאפי' קודם חצות יחלקה לשנים דהא י"א דיוצא בזה ע"ש. (ובס' אליהו רבה חולק על מ"א במה דפסק לחלק סעודת שחרית לשנים גם לענין אם נמשכה סעודת שחרית עד לאחר חצות. ע"ש באריכות פילפול עמוק בזה).

(ב) בליל שבת: ה"ה מי שלא אכל בליל יו"ט יאכל ב' סעודות ביום. וה"ה שאומר הקידוש של לילה. מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(א) יהא זהיר מאד - וכדאיתא בגמרא חייב אדם לאכול ג' סעודות בשבת ואסמכוהו אקרא דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה ותלתא היום כתוב בקרא זה ואחז"ל כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג שנאמר וגו'. ואף לעני העובר ממקום למקום צריך ליתן לו כל הג' סעודות בשבת וכדאיתא ביו"ד בסי' ר"נ ועיין לעיל בסימן רמ"ב במ"ב דאף בשביל סעודה שלישית כשמשיג באיזה מקום ללוות צריך ללוות:

(ב) בכביצה - לאו דוקא אלא מעט יותר מכביצה דכביצה מקרי עדיין אכילת עראי כמ"ש סוף סימן רל"ב ולא חשיב סעודה [מ"א] וי"א שאפילו בכזית יוצא ידי הסעודה ונכון להחמיר לכתחלה אם אפשר לו:

(ג) אינו חייב וכו' - דהסעודה לעונג ניתנה ולא לצער:

(ד) ליתן מקום - דאל"כ לפעמים היא אכילה גסה ואינה חשובה אכילה:

(ה) בליל שבת וכו' - וג"כ צריך לקדש בשחרית כל הקידוש של לילה מלבד ויכלו אם לא קידש בערבית וכנ"ל בסימן רע"א ס"ח וה"ה ביו"ט מי שלא אכל בליל יו"ט צריך לאכול שתי סעודות למחר ביום [דביו"ט החיוב הוא שתי סעודות אחת בלילה ואחת ביום] וה"ה שיאמר בשחרית כל הקידוש של יו"ט של לילה אם לא קידש בלילה:

(ו) שלש סעודות ביום - ואם שכח רצה בבהמ"ז בסעודה שניה מצדדים האחרונים שלא לחזור ולברך:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}