שולחן ערוך אורח חיים רפו ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רפו · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסור:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
מותר לטעום כו'. דהא דאמרי' דאין הלכה כרב הונא דאמר אסור לטעום קודם המוספים היינו טעימה בעלמא אבל אכילה דהיינו סעודה אסור כדאיתא בתענית שמביא הטור וה"נ אי' בסי' רל"ב בתפלה המנח' דלא קי"ל כריב"ל דאמר אסור לטעו' קודם מנחה אלא מותר לטעום והיינו טעימא בעלמא אבל סעודה לא וה"נ ממש כן הוא ומו"ח ז"ל חולק על ב"י וש"ע ומתיר כאן מדינא אפי' סעודה כיון דאין כאן הוכח' לחלק ולומר דלענין סעודה קי"ל כר"ה והעיקר כמ"ש ב"י דודאי יש כאן הוכחה מתענית שמביא הטור ותו דא"צ הוכחה דודאי אמרינן דלא פליגי אלא לענין טעימה כמשמעות דברי רב הונא ובזה צריך התלמוד לפסק הלכ' אבל לאכיל' לכ"ע אסור ולא הוצרך בזה לפסק הלכ' והא דכ' הטור אלמא אין דרך לאכול קודם לא תטעה לומר שאין איסור רק שאין דרך כך דודאי איסור יש כמ"ש אח"כ ר"ת אין רשאי כו' ולא נקט אין דרך רק מצד ההוכחה מן הגמ' שאמרו לא שכיחא שכרות מזה אנו למדי' שלא היה דרכם לאכול קודם המוסף והטעם אנו אומרים שיש איסור בדבר ויש חילוק בין טעימה לאכיל' וחלילה להקל בסעודה קודם המוספין:
מגן אברהם
(א) אכילת פירות: ואף על גב דאסור לאכול קודם קידוש ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחריו כמ"ש סי' רע"ג ס"ה או שיטעם פירות ויתפלל במקומו ויאכל אח"כ הפת וא"ל דלא חל עליו חובת קידוש דהא רשאי לאכול מעט פת וחל עליו קידוש וכ"מ בב"ח וכתב דמדינא שרי לאכול אפילו סעודה אלא שהמנהג להחמיר ולכן מאן דחלש ליביה וקשה עליו טובא להתפלל מוספין קודם אכילה יקדש ויאכל קודם מוסף עכ"ל וברא"ש פ"ד דברכו' משמע דלא גרע ממנחה עיין סי' רל"ב וי"ל כיון דאיכא מ"ד בגמרא דיחיד פטור מתפלת מוסף מותר לאכול:
(ב) פת מועט: אפי' כביצה כמ"ש סוף סי' רל"ב:
באר היטב
(א) לטעום: היינו כשמקדש אבל בלא קידוש אסור כמ"ש סי' רע"א. ע"ת.
(ב) פירות: אע"ג דאין קידוש אלא במקום סעודה ואכילת פירות לא מהני כמש"ל סי' רע"ג ס"ה. י"ל שישתה כוס יין אחריו כמ"ש שם.
(ג) פת מועט: אפי' כביצה כמש"ל סימן רל"ב כ"ג מ"א. והבאר היטב אשר לפני כתב נ"ל כזית ומרמז עיין סי' רע"ג ס"ה. כוונתו דשם סגי כזית לענין דלהוי קידוש במקום סעודה א"כ סבור הוא דה"ה כאן נמי לא יאכלו אלא כזית ולא דק.
(ד) אסורה: והב"ח כתב להתיר אפי' לקבוע סעודה קודם מוסף אם מקדש והט"ז אוסר מדינא לקבוע סעודה קודם מוסף ע"ש.
משנה ברורה
(ז) אכילת פירות - ואע"ג דלאחר תפלת שחרית כבר נתחייב בקידוש ואסור לאכול ולשתות מקודם ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחר הקידוש דגם זהו מקרי סעודה כנ"ל סי' רע"ג ואח"כ יאכל הפירות או כשאין לו יין כ"כ יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דדי כשישתה כל הכוס יין של קידוש שמחזיק רביעית דזהו מקרי ג"כ קידוש במקום סעודה:
(ח) פת מועט - דהיינו כביצה דכ"ז הוא בכלל אכילת עראי וכ"ש אם אוכל מיני תרגימא מחמשת המינים דשרי:
(ט) כדי לסעוד הלב - דהיינו שאוכל פירות הרבה דאכילת פירות לא מקרי קבע ונראה דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. כתב בא"ר והובא בשע"ת דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש אבל בלא"ה אין להקל:
ביאור הלכה
(*) אכילת פירות: היינו אחר קידוש ועיין במ"ב דאם אין לו מה' מינים לאכול אחר הקידוש יראה עכ"פ לשתות כל הכוס של יין ואפילו בכהן שצריך לישא כפיו במוסף ג"כ מותר לשתות רביעית יין שלנו דבודאי יש בו ג"כ מים ועיין לעיל בסימן קכ"ח סל"ח מה שכתבנו שם במ"ב אודות יין שרף:.