ט"ז על אורח חיים רפו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
בטור כתוב ובספרד נוהגים לו' משנת פרק א' ובסי' רצ"ד כ' שבספרד אומרים פרקי אבות בשחרית בשבת וא"כ למה לא זכר דבר זה כאן ושמעתי מגיהים כאן במקום פרק א' פרקי אבות דהיינו שהי' כתוב ר"ת פ"א והיינו פרקי אבות וטעה המעתיק וכ' פרק א':
(א) קודם תפל' השחר יצא. לפי שבמוסף נאמר בבוקר אלא דבמס' יומא יליף מקרא יתירה דנסכים קודמין למוספין כמ"ש הטור:
סעיף ג[עריכה]
מותר לטעום כו'. דהא דאמרי' דאין הלכה כרב הונא דאמר אסור לטעום קודם המוספים היינו טעימה בעלמא אבל אכילה דהיינו סעודה אסור כדאיתא בתענית שמביא הטור וה"נ אי' בסי' רל"ב בתפלה המנח' דלא קי"ל כריב"ל דאמר אסור לטעו' קודם מנחה אלא מותר לטעום והיינו טעימא בעלמא אבל סעודה לא וה"נ ממש כן הוא ומו"ח ז"ל חולק על ב"י וש"ע ומתיר כאן מדינא אפי' סעודה כיון דאין כאן הוכח' לחלק ולומר דלענין סעודה קי"ל כר"ה והעיקר כמ"ש ב"י דודאי יש כאן הוכחה מתענית שמביא הטור ותו דא"צ הוכחה דודאי אמרינן דלא פליגי אלא לענין טעימה כמשמעות דברי רב הונא ובזה צריך התלמוד לפסק הלכ' אבל לאכיל' לכ"ע אסור ולא הוצרך בזה לפסק הלכ' והא דכ' הטור אלמא אין דרך לאכול קודם לא תטעה לומר שאין איסור רק שאין דרך כך דודאי איסור יש כמ"ש אח"כ ר"ת אין רשאי כו' ולא נקט אין דרך רק מצד ההוכחה מן הגמ' שאמרו לא שכיחא שכרות מזה אנו למדי' שלא היה דרכם לאכול קודם המוסף והטעם אנו אומרים שיש איסור בדבר ויש חילוק בין טעימה לאכיל' וחלילה להקל בסעודה קודם המוספין: