שולחן ערוך אורח חיים רעד א
שולחן ערוך אורח חיים · רעד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
בוצע על שתי ככרות (שלימות) שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה:
- הגה: ודוקא בלילי שבת (דברי עצמו). אבל ביום השבת או בלילי יום טוב בוצע על העליונה (כל בו והגהות מיימוני פרק ח' מהלכות חמץ ומצה) והטעם הוא על דרך הקבלה:
מפרשים
(א) ובוצע התחתונה. כ' מו"ח ז"ל ואני תמה שיעברו על דין התלמוד דאין מעבירין על המצות דמטעם זה כ' רבינו גבי מצה בסי' תע"ב וחציה השניה ישים בין ב' השלימות כו' והוא מטעם שלא יעבור על המצות לכן נראה עיקר כדעת הגדולים שלעולם מברך על העליון ואין משגיחין בטעם של הקבלה כו' עכ"ל ואני נהגתי בעצמי כשמברכין על התחתונ' מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה נמצא שפוגע אני תחלה בתחתונה ואין כאן מעביר על המצות כלל:
טוב לנשק ידי אמו בליל שבת (הכוונות):
(א) התחתונה: וב"ח כתב לבצוע על העליונה כאשר נהגו הזקנים משנים קדמונים דאין מעבירין על המצות ע"כ ורש"ל נהג לבצוע על שתיהן (של"ה) ול"נ להכריע דבתחלה יניחנו למעל' בשעת אמירת ויכלו ובשעת המוציא יקח העליונה בידו ויניחנה למטה ויבצע עליו, המדקדקים נוהגים לרשום בסכין קוד' ברכה [ב"ח סי' קס"ז בשם רש"ל וכ"כ בספר ת"ח]:
(א) ככרות: וגם נשים חייבות לבצוע על ב' ככרות. מרדכי בשם ר"ת אבודרהם. אם יוצאין בעוגה שנשרפה קצת לענין לחם משנה עיין שער אפרים סי' א' ובתשובת חכם צבי סי' ס"ב.
(ב) התחתונה: ב"ח כתב לבצוע על העליונה דאין מעבירין על המצות וט"ז כתב ואני נהגתי כשמברכין על התחתונה מניח אני אותה קרוב אלי יותר מהעליונה נמצא שפוגע אני תחלה בתחתונה ואין כאן מעביר על המצות ומ"א כתב ונ"ל להכריע דבתחלה יניחנה למעלה בשעת אמירת ויכולו ובשעת המוציא יקח העליונה בידו ויניחנה למטה ויבצע עליו. המדקדקים נוהגין לרשום בסכין קודם ברכה ב"ח מ"א ועיין בספר הכוונות מענין הככרות של שבת י"ב בכל סעודה.
(א) שתי ככרות - זכר למן דכתיב לקטו לחם משנה וגם ביו"ט צריך לבצוע על שתי ככרות. וגם הנשים מחויבות בלחם משנה שהיו ג"כ בנס המן. ואם יוצא בלחם משנה בפת הבאה בכיסנין עיין לעיל בסימן קס"ח ס"ז שם במ"ב ובה"ל:
(ב) שלמות - ועוגה שנשרפה קצת ועדיין לא נחתך ממנה יש אומרים דיוצאין בו לענין לחם משנה עיין בש"ת אם אין לו פת שלמה אינו מעכב ויכול לקדש אפילו על כזית פת ונכון לנהוג שזה שבוצע יכוין לפטור בברכת המוציא כל המסובין וגם יאמר להמסובין שיכוונו לצאת בברכתו כדי שכולם יצאו בלחם משנה וכשמוציא אחרים יאמר ברשות רבותי אע"פ שהוא הבעה"ב או הגדול והוא מדרך ענוה:
(ג) בידו - בשעת המוציא:
(ד) ובוצע וכו' - שהרי לא נאמר לחם משנה אלא בלקיטה. ורש"ל ושל"ה נהגו לחתוך שניהם כפירוש הרשב"א וכן הסכים הגר"א ואם מקפיד על ההוצאה עושה ג' חלות גדולות וג' קטנות ובכל סעודה בוצע אחת גדולה ואחת קטנה והעולם נוהגין כהשו"ע. כתב הפמ"ג אם אין לו בשבת פת ישראל כ"א פת א"י מותר לאכול ממנו ועי"ש עוד:
(ה) התחתונה - הב"ח תמה דאין מעבירין על המצות והט"ז תיקן זה ונהג להניח התחתון קרוב אליו יותר מן העליון ונמצא שפוגע תחלה בתחתונה או לוקחין העליונה בשעת ברכת המוציא ומניחין אותה למטה ובוצעין עליה. ועיין לעיל בסימן קס"ז ס"א בהג"ה שלא יחתוך בככר עד אחר הברכה כדי שיהיו הככרות שלמות ע"ש והמדקדקים רגילים לרשום בסכין קודם ברכה: